ממשלת ארץ ישראל פרסמה חוק בחירות עירוניות הקובע זכות הצבעה אוניברסלית לכל תושב. במקביל, הממשלה מבקשת הלוואה של 4.5 מיליון לירות, ובירושלים נחתם הסכם עבודה ראשון מסוגו.
החוק החדש קובע כי כל תושב בארץ ישראל, ללא הבדל לאום או מוצא, היושב בארץ שלוש שנים ומשלם מסים, זכאי להצביע בבחירות לעיריות. הממשלה מציינת כי ההסדר נועד להרחיב את בסיס ההשתתפות האזרחית בשלטון המקומי.
בוועד הלאומי קיבלו את הידיעה בזהירות. ההסדר מעניק לעולים חדשים שטרם קיבלו נתינות בריטית זכות להשפיע על ענייני עירם, אך בערים המעורבות כירושלים וחיפה עולה שאלת האיזון בין הקהילות.
הלוואה של 4.5 מיליון לארץ ישראל
ממשלת ארץ ישראל תפנה אל בית הנבחרים הבריטי בבקשה לאשר הלוואה בסכום 4,500,000 לירות שטרלינג. ההלוואה תוצע למכירה לקהל הרחב בבורסה הלונדונית.
הכספים נועדו לפיתוח תשתיות ציבוריות: כבישים, מערכות מים, ובנייני ממשלה. בחוגים כלכליים בירושלים ציינו כי מדובר בסכום גדול ביחס לתקציב הממשלה השנתי, ויש בו כדי להפיח חיים בשוק העבודה המקומי.
ההלוואה מגיעה בעיתוי שבו הישוב עצמו מגייס אמצעים באמצעות אוצר הישוב ושבו הקרן הקיימת מדווחת על עלייה בתרומות. הצטברות מקורות המימון עשויה להקל על המשבר הכלכלי.
הסכם עבודה חדש בירושלים
בירושלים נחתם הסכם עבודה בין הקבלן א. זלצמן לבין ארגון הפועלים. ההסכם קובע יום עבודה של שמונה שעות, ביטוח חולים לעובדים, וקבלת פועלים באמצעות לשכת העבודה של ההסתדרות.
ההסכם הוא המשך למגמה שהחלה בשבוע שעבר, כאשר קבלן וולצמן חתם על הסדר דומה. ארגוני הפועלים רואים בכך פריצת דרך: לראשונה מכירים קבלנים פרטיים בירושלים בזכויות בסיסיות של עובדי בניין.
מזכירות ההסתדרות בירושלים הודיעה כי תפעל לחתימת הסכמים דומים עם קבלנים נוספים. בקרב חלק מהקבלנים נשמעת ביקורת על הדרישה להעסיק דרך לשכת העבודה בלבד.
לידה בארץ ישראל אינה מזכה בנתינות
מזכיר הפנים הבריטי הודיע בבית הנבחרים כי לידה בארץ ישראל אינה מזכה ברכישת נתינות בריטית. הפסיקה חלה על כל ילידי הארץ ללא הבדל.
ההחלטה עוררה תגובות בישוב. חוגים ציוניים טענו כי היא מנוגדת לרוח המנדט, שנועד לסייע בהקמת בית לאומי ליהודים. חוגים ערביים ביקשו הבהרות על משמעות ההחלטה לתושבים הוותיקים.
בחוגים משפטיים בירושלים הוסבר כי הנתינות הפלשתינאית, שנקבעה בצו הנתינות של 1925, אינה זהה לנתינות בריטית, ולכן הילד שנולד בארץ מקבל נתינות פלשתינאית בלבד.
הדואר אינו מכיר בעיתון עברי
הפוסטמסטר וילקינסון סירב להכיר ב'דאר היום' כעיתון עברי, בטענה כי אינו מסוגל להבחין בין כתב עברי לכתב ערבי. כתוצאה מכך עוכב משלוח דואר לחו"ל של העיתון.
בעורך העיתון מחו על האירוע והפנו מכתב לנציב העליון. בטענתם, מדובר בפגיעה בחופש העיתונות ובזלזול בשפה העברית, אחת משלוש השפות הרשמיות של הארץ.
הפרשה מצטרפת לתלונות קודמות על יחס הדואר הממלכתי לעיתונות העברית. ממשלת המנדט טרם הגיבה רשמית.