תסיסה גדולה בקרב פועלי הרכבת הממשלתית: באספה כללית שנתקיימה בחיפה בארבעה עשר ביולי השתתפו למעלה מחמש מאות פועלים, יהודים וערבים כאחד, ותבעו פה אחד לבטל את הפקודות החדשות שנטלו מהם את החופשה השנתית ואת תשלומי החגים.
לפי הפקודות שהוציאה הנהלת הרכבת, בוטלה החופשה השנתית בת שבעת הימים שניתנה לפועלים עד כה, ובוטלו גם שמונת ימי החגים שבעדם שולם שכר. הפועלים רואים בכך גזירה קשה הפוגעת בזכויות שהוקנו להם בשנות עבודה ארוכות.
האספה בחיפה היתה מן הכינוסים הגדולים שידע ציבור פועלי הרכבת, ומיוחדת היתה בשיתוף הגמור בין הפועלים היהודים והערבים, שישבו יחדיו ותבעו תביעה אחת. הנואמים, משני הציבורים, עמדו על כך שהגזירה אינה מבחינה בין עדה לעדה, ואף התשובה עליה חייבת להיות משותפת.
בעוד הפועלים מתארגנים, הגיעו מאנגליה ארבעה פקידים שנתמנו למנהלים ברכבת ארץ ישראל, ונמסר כי עומדים להביא עוד שישה פקידים כאלה. בחוגי הפועלים שואלים בכעס: לביטול חופשת הפועל נמצא כסף בקופת הרכבת, ולמשכורות מנהלים חדשים מאנגליה לא כל שכן?
הוועד הפועל של ההסתדרות עומד בקשר עם ועד פועלי הרכבת, ונמסר כי אם לא תיענה ההנהלה לתביעות, יידונו צעדים נוספים.
משפט קניות הקרקעות של תל-אביב
המשפט הציבורי בפרשת קניות הקרקעות של נציגי תל-אביב נמשך, והוויכוח סוער: מר דיזנגוף ומר סמילנסקי נזכרים בדיונים כמי שידם היתה בהחלטות, והשאלה העומדת על הפרק היא תקינותן של אותן החלטות.
ד"ר דונקלבלום, שהופיע להגנת הליך הקנייה, טען כי כל הנורמות המשפטיות נשמרו, וכי ההחלטות נתקבלו כדין בידי המוסדות המוסמכים. לדבריו, אין בביקורת המושמעת אלא חכמה שלאחר מעשה.
מן הצד השני נטען כי העירייה ביקשה לרכוש בזול קרקע סמוכה למסילת הברזל ולירקון לצורכי תעשייה, וכי דווקא חשיבות העניין היא המחייבת בדיקה קפדנית של דרכי הקנייה. הדיונים מעוררים עניין רב בציבור, שכן מעורבים בהם מראשי היישוב.
משפט השלום העברי נאבק על קיומו
מוסד משפט השלום העברי, שנוסד בשנת תרע"ב ומשמש כלי מרכזי לשיפוט פנימי ביישוב, עומד במרכזו של ויכוח ציבורי על עתידו ועל מקורות קיומו. מאז הכיבוש הבריטי הוגשו בתל-אביב בלבד שמונה עשר אלף משפטים למוסד זה, מספר המעיד על האמון שהציבור רוחש לו.
היועץ המשפטי של הממשלה, מר גורדון-בוטומלי, שיבח את המוסד ואת דרכי עבודתו. אולם דווקא בשעת ההכרה הזאת מתריעים ראשי המוסד על מצוקת התקציב: נשמעת קריאה אל הוועד הפועל להמשיך בתמיכתו, שכן קיצוץ התמיכה בעבר כבר גרם למוסד מצוקה קשה.
בוויכוח נשמעים קולות משני עברים: יש האומרים כי יישוב הבונה את עצמאותו חייב לקיים את שיפוטו הפנימי בכל מחיר, ויש הטוענים כי משפט השלום חייב לעמוד ברשות עצמו ולא להישען על קופת הציבור.
ערב כינוס ההנהלה: פגישות בלונדון
מחר נפתח בלונדון מושב הנהלת הציונים, וערב הכינוס רבתה התכונה המדינית בבירה הבריטית. ד"ר וייצמן נפגש עם לורד בלפור ועם שרים בריטים לדיון במצב בארץ ישראל ובשאלות העומדות על סדר יומו של המושב.
גם מר מאיר דיזנגוף, לשעבר ראש עיריית תל-אביב וציר הוועד הלאומי, נתקבל בלונדון אצל שר המושבות מר אמרי ואצל לורד בלפור. נמסר כי בשיחות הועלו ענייני הפיתוח והמלווה הגדול, וכן מצבה של תל-אביב והיישוב העירוני.
בחוגים ציוניים תולים תקוות מרובות במושב הנפתח מחר: לאחר שנת משבר כלכלי קשה ביישוב, מצפים כי ההנהלה תתווה דרכי פעולה חדשות לביסוס המפעל בארץ.
הוועד הלאומי מול בעלי הבתים
סכסוך פומבי נתגלע בתל-אביב בין הוועד הלאומי ובין אגודת בעלי הבתים, על רקע חילוקי דעות בענייני המסים והייצוג הציבורי. אספה פומבית שנתכנסה בעיר החליטה למסור לוועד הלאומי אחריות מלאה על פעולותיו ולחזק את ידיו.
בעלי הבתים, מצדם, טוענים כי נטל המסים הציבוריים מוטל עליהם שלא בצדק, וכי קולם אינו נשמע במוסדות. יצוין כי אגודת בעלי הבתים מנהלת בימים אלה גם משפט נגד עיריית תל-אביב בעניין מס הבתים ותשלומי המים, הנדון בבית הדין העליון בירושלים.
המחלוקת בין ציבור בעלי הבתים ובין מוסדות היישוב הנבחרים מלווה את חיי תל-אביב זה חודשים, והיא צפויה להתלקח מחדש לקראת הבחירות הקרובות למוסדות העיר.