דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · ז׳ באב תרפ״ו · 18 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · ו׳ באב תרפ״ו · 17 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

אחד העם בן שבעים: אזרח כבוד של תל-אביב

מועצת תל-אביב העניקה לאשר גינצברג, הוא אחד העם, את תואר אזרח הכבוד של העיר ליום מלאת לו שבעים שנה.

אחד העם
אחד העם

יום של כבוד לספרות העברית: העיר העברית הראשונה מכתירה את גדול מסאיה באזרחות של כבוד, ומן הדפוס יוצאים מילון גדול וספרי עיון חדשים על תחית הלשון.

מן הארץ

אחד העם: שבעים שנה להוגה הדעות

מועצת עירית תל-אביב החליטה להעניק לאשר גינצברג, הנודע בכל תפוצות ישראל בשם עטו אחד העם, את תואר אזרח הכבוד של העיר, לרגל מלאת לו שבעים שנה. אחד העם יושב בתל-אביב מאז עלותו ארצה בשנת תרפ"ב, והעיר רואה בו את אחד מעמודי הרוח שלה.

מיום שנתפרסם מאמרו הראשון 'לא זה הדרך' לפני קרוב לארבעים שנה, העמיד אחד העם במרכז משנתו את הרעיון כי ארץ ישראל עתידה להיות קודם כל מרכז רוחני לאומה, וכי תחית הלב והלשון קודמת לכל בנין. תלמידיו ומעריציו מרבים לציין כי דוקא בתל-אביב, עיר הבנין והמסחר, זכה לראות את רחובה נקרא על שמו בעודו יושב בו.

נמסר כי ברכות ליום ההולדת הגיעו אל ביתו מכל קצות הארץ ומחוץ לארץ, מאת סופרים, מוסדות ואגודות תרבות.

מן העולם

מילון שלם אנגלי-עברי יצא לאור

מאורע לספר העברי: יצא לאור המילון השלם אנגלי-עברי מאת י. רפאלוביץ, כרך גדול בן תשע מאות עמודים ובו כאלף ושמונה מאות ניבים ופתגמים אנגליים ותרגומם העברי. המחבר שקד על מלאכתו שנים רבות, והמילון עתיד לשמש את התלמיד, את הסוחר ואת הפקיד בארץ שהאנגלית היא בה לשון השלטון.

עוד נמסר כי יצא לאור גם ספר שנה לארץ ישראל, כרך עב-כרס בן שבע מאות עמודים, ובו ידיעות על הארץ, ישובה, מוסדותיה וכלכלתה. שני הספרים מעידים כי הספר העברי המעשי, ספר העזר והעיון, הולך ותופס את מקומו בצד הספרות היפה.

על תחית הלשון: הארץ נתנה נשמתה

דוכני ספרים ברחוב בתל-אביב
למען הספר העברי: יריד ספרים בתל-אביב

בדפי הספרות של השבוע נדונות מסות חדשות על תחית הלשון העברית, ובהן נאמר כי 'הארץ נתנה ללשון העברית את נשמתה ולבה החי': לא בבתי המדרש שבגולה קמה הלשון לתחיה גמורה, כי אם בשוק, בשדה ובגן הילדים אשר בארץ.

הכותבים דנים בדרכי פתוחה של הלשון על ידי יצירת מונחים חדשים למלאכה, למדע ולמשק, ומעלים את השאלה עד היכן רשאי המחדש ללכת. עוד נשמעת במסות הטענה כי אף המשפט הלאומי, דרכי הדין והדיון שבין אדם לחברו, חלק הוא מן התרבות הלאומית, ואין תחיה שלמה ללשון בלא תחית כל כלי הרוח של האומה.