הפרנק ממשיך לרדת, עצבנות בשווקים

הפרלמנט הבריטי דן אתמול בהלוואה של 4.5 מיליון לירות שטרלינג לממשלת פלשתינה. ההלוואה נועדה למימון עבודות פיתוח: סלילת כבישים, בניית נמל בחיפה, הרחבת מערכת המים והחשמל, ופיתוח חקלאי.

בדיון העלו חברי בית הנבחרים שאלות על התנאים הכלכליים בארץ ועל מידת ההצדקה להלוואה כה גדולה לשטח מנדט. תומכי ההלוואה טענו כי הפיתוח יניב הכנסות ממסים שיכסו את ההחזר, ומתנגדיה סברו כי המעמסה על משלם המסים הבריטי רבה מדי.

ד"ר רופין, המומחה הנודע לענייני ההתיישבות, צפוי לדווח בוועד הפועל הציוני בלונדון על השפעת ההלוואה על מפעל הבנייה והפיתוח בארץ.

הבנק המרכזי למוסדות קואופרטיביים בארץ ישראל פרסם את דו"ח שנת 1925. לפי הנתונים, הגיעו ההלוואות שניתנו לאגודות השונות ל-80,797 לירות שטרלינג, עלייה לעומת 70,451 לירות בשנה הקודמת.

עיקר ההלוואות מופנה לאגודות חקלאיות במושבות ובקבוצות, וחלק קטן לאגודות צרכניות בערים. הנהלת הבנק מציינת כי שיעור ההחזרים השנה היה טוב מבשנים קודמות, עדות להתייצבות כלכלית במגזר השיתופי.

תעשיית ספות הברזל בתל-אביב מתפתחת במהירות. בתי מלאכה קואופרטיביים בעיר מייצרים ספות ומיטות ברזל באיכות גבוהה, והחלו למכור גם לחוץ לארץ.

מנהלי בתי המלאכה מדווחים כי הביקוש עולה בעיקר מצד בוני הבתים החדשים בשכונות תל-אביב, אך הזמנות מגיעות גם ממצרים ומסוריה. חברת הקולוניזציה האגודאיסטית החדשה, שנוסדה עם הון של 25,000 דולר, מתכננת אף היא לרכוש ציוד מתוצרת מקומית לעבודות הפיתוח בעמק יזרעאל.