מן העולם
ויכוח הגלים: שרדינגר מול בורן
ארווין שרדינגר מאוניברסיטת ציריך פרסם השנה עבודה המוכיחה שקילות בין שתי תאוריות שנראו שונות לחלוטין: מכניקת הגלים שפיתח הוא עצמו לבין מכניקת המטריצות של היינזנברג ויורדן מגטינגן.
הוויכוח שמסעיר כעת את הפיזיקאים הוא לא על המתמטיקה אלא על הפירוש: מהם הגלים הללו? שרדינגר סבור כי מדובר בגלי חומר ממשיים, אך מקס בורן מגטינגן, יהודי ממוצא, מציע פירוש שונה לחלוטין. לדברי בורן, הגל אינו מתאר חומר אלא הסתברות: ריבוע הגל נותן את הסיכוי למצוא חלקיק במקום מסוים. אם בורן צודק, הפיזיקה עצמה נעשית הסתברותית ביסודה.
לקורא שאינו פיזיקאי ניתן להסביר כך: דמיינו אדם עיוור המחפש חפץ בחדר חשוך. תורת הגלים אומרת שהחפץ מרוח בכל החדר כגל, ורק כשמוצאים אותו הוא מתגבש בנקודה אחת. בורן אומר שהחפץ נמצא במקום אחד, אך אנו יודעים רק את הסיכוי שהוא בפינה זו או אחרת. ויכוח זה, שנראה מופשט, עשוי לשנות את הבנתנו את טבע החומר.
קובהם ממשיך בטיסת הסקר לאוסטרליה
הטייס הבריטי אלן קובהם ממשיך בטיסת הסקר ההיסטורית מלונדון למלבורן, ונמצא כעת מעל תת-היבשת ההודית.
קובהם טס במטוס דה הבילנד קטן, חד-מנועי, הנושא מלבד הטייס גם צלם ומכונאי. המסלול נבחר בקפידה כדי לבחון את האפשרות לקו דואר אווירי קבוע לאוסטרליה. הטיסה כוללת תחנות תדלוק בצרפת, איטליה, מצרים, בגדד והודו, כשבכל תחנה נבדקים תנאי הנחיתה ותשתיות השטח.
מומחי תעופה מעריכים כי הצלחת הטיסה תפתח פרק חדש בדואר הבינלאומי. מכתב מלונדון למלבורן, הנוסע כיום כשלושה שבועות בדואר ימי, עשוי להגיע בעתיד תוך עשרה ימים בלבד בדואר אווירי.
פינת החי
שפן הסלע: שכן ותיק בהרי הארץ
בין סלעי הכרמל ובמצוקי ים המלח, בנקיקי הגיר של הרי יהודה ובמדרונות הגליל, חי יצור קטן ומוזר שרבים מתושבי הארץ מכירים אך מעטים יודעים עליו דבר: שפן הסלע.
שפן הסלע, הנזכר במקרא בספר משלי (ל, כו) כמי ש"אינם עם עצום ויישימו בסלע ביתם", אינו שפן כלל ואינו קרוב לארנבת. חוקרי הטבע מגלים כי בעל החיים הקטן הזה, שגופו כגודל חתול בית ואין לו זנב כמעט, קרוב דווקא לפיל מבחינת מבנה גופו הפנימי. שיניו, כפות רגליו ותכונות עיכולו מעידים על קרבה מפתיעה למשפחת בעלי החיים הגדולים ביותר.
שפני הסלע חיים בלהקות של עשרים עד חמישים פרטים, ומתכנסים על מרפסות הסלע לשם חימום בשמש. הם אינם חופרים מחילות כעכברים, אלא מסתתרים בנקיקים טבעיים שבין הסלעים. כפות רגליהם מצוידות ברפידות גומי לחות המאפשרות להם לטפס על מצוקים חלקים בזריזות מפתיעה. בבוקר הם יושבים ללא תנועה בשמש עד שגופם מתחמם, ורק אז יוצאים לחפש מזון.
הנוסע בהרי הארץ יכול לזהותם בנקל: להקת בעלי חיים חומים-אפורים, בגודל חתול, היושבים ללא תנועה על סלעים חשופים כאילו הם פסלי אבן. כשמישהו מתקרב, הזקיף המשמש שומר משמיע צווחה חדה וכל הלהקה נעלמת בנקיקי הסלע תוך שניות ספורות. לדברי הנוסע הבריטי טריסטרם, שתיאר את בעלי החיים של ארצנו, שפן הסלע הוא מן היצורים המעניינים ביותר בפאונה הארצישראלית.