מן הארץ
תקציב מיוחד לבתי הספר העממיים
הוועד הלאומי החליט להקצות תקציב מיוחד לבתי הספר העממיים ברחבי ארץ ישראל, צעד הנועד להבטיח את המשך פעילותם הסדירה בשנת הלימודים הבאה.
ההחלטה באה על רקע המצוקה התקציבית הנמשכת של מוסדות החינוך העבריים, המתוחזקים ברובם מתרומות ומהקצבות גופים ציוניים. בתי הספר העממיים, המשרתים ילדי פועלים ובעלי מלאכה, נמצאים במצב הקשה ביותר, שכן הוריהם אינם יכולים לשלם שכר לימוד מלא.
הוועד הלאומי הדגיש כי חינוך עממי בעברית הוא תנאי יסוד לבניית החברה החדשה בארץ. במקביל, נדון תכנון אדריכלי להקמת מבני בתי ספר חדשים ביישובים שבהם הלימודים מתקיימים בתנאים ירודים.
51 מורים בוועידת מורי הגליל בצפת
מועצת המורים של הגליל העליון התכנסה בצפת בהשתתפות 51 מורים ממוסדות החינוך באזור, לצורך הכנת הצעות לוועידה הכללית ובחירת צירים.
הנאספים דנו בשאלות מעשיות של ההוראה בגליל: המרחקים הגדולים בין היישובים, מחסור בספרי לימוד בעברית וקשיי ההתאקלמות של מורים שעלו מאירופה לתנאי הכפר. כמה מורים סיפרו על חדרי הלימוד הצרים במושבות, שבהם נדחקים שלושים ילדים בחדר אחד.
הוועידה הכללית של מורי ארץ ישראל צפויה להתכנס בחודשים הקרובים ולדון בתנאי השירות ובתכניות הלימודים. חמישים ואחד מורים מגליל אחד הם עדות לצמיחת המערכת, אם גם לאתגריה.
פינת הצומח
התאנה: עץ קדום בארץ קדומה
בימי הקיץ החמים, כשהשמש צורבת את גבעות יהודה ועמקי הגליל, מתחילים לבשול פרותיו הראשונים של עץ התאנה. מן העצים הוותיקים שנלוו לאדם מראשית ישיבתו בארץ, אין רבים נאמנים לה כתאנה.
התאנה (פיקוס קריקה) היא מן הצמחים הוותיקים ביותר שתרבת האדם טיפחה. בארץ ישראל היא גדלה בר בהרי יהודה ובגליל, ומקדמת דנא היא נטועה בחצרות ובגנים. המקרא מזכירה פעמים רבות: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" הוא סמל השלום והשגשוג שכל נביא חזה.
פרי התאנה אינו פרי כפשוטו אלא תפרחת סגורה, הנקראת בפי הבוטנאים "סיקוניום": קערה בשרנית שבתוכה מצויים פרחים זעירים הנראים לעין כגרגירים. ההאבקה נעשית בידי צרעה זעירה (בלסטופגה), החודרת לתוך הפתח הצר שבקצה הפרי. ללא הצרעה הזעירה הזאת, התאנה התרבותית אינה מוליד זרעים פוריים.
שתי עונות קטיף מסמנות את שנת התאנה: הבכורות, הפגים המוקדמים, בתחילת הקיץ; והתאנים המלאות בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו. חקלאים במושבות מייבשים חלק מן הפרי בשמש על שטחים מרוצפים. כך נשמרות התאנים חודשים ארוכים ומהוות מזון עשיר בסוכר ובברזל לשעת הצורך.
נמסר כי בכמה מושבות ביהודה ובשומרון עצי תאנה בודדים מניבים עד מאה קילוגרם פרי בעונה. עץ ותיק זה, הדורש מעט מים ומעט טיפול, זכר לדורות שקדמו ומזון לדורות הבאים, מוכיח כי הארץ אינה צריכה אלא ידיים נכונות לעובדה.