מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, י"ז באב תרפ"ו, 28 יולי 1926. A Hebrew daily presenting today's news exactly as it would have been read a century ago, anchored to 1926.

העלייה היתה מתמדת ורצופה: בינואר 1926 עמד מספר המובטלים על 4,929, בפברואר על 4,741, במרץ על 4,902, באפריל על 5,657 ובמאי על 6,118. ביוני הגיע המספר לשיא של 6,400 נפשות.

ענף הבנייה בתל-אביב סופג פגיעה קשה במיוחד. יבוא חומרי הבנייה התרסק בחודשים האחרונים, והמסחר בנדל"ן כמעט קפא.

המשבר הכלכלי שפקד את הארץ במוצאי אשתקד לא פסק, ומתוך חמשת אלפים העולים הפועלים שהגיעו במחצית הראשונה של השנה, רבים מוצאים עצמם בלא מקום עבודה.

ההסתדרות דורשת מן ההנהלה הציונית ומהוועד הלאומי לפעול בדחיפות להקמת מפעלי עבודה ציבורית שיספגו את המובטלים.

קריקטורת היום

״אני שהפסדתי אימפריה, עוד אכבוש פרופסור אחד בירושלים.״

- הקיסר לשעבר בגלותו ההולנדית, אל כתב העת האמריקני

בגיליון האחרון של כתב העת קורנט היסטורי תוקף הקיסר הגולה את שני אישי הרוח בלשון נוקבת. לדבריו, פרופ' קלוזנר, חוקר תולדות ישראל ומרצה באוניברסיטה העברית, וכן הרב וייז, מנהיגה הרוחני של קהילת ניו-יורק, שואפים כאחד להטיל על האנושות צורה חדשה של אמונה יהודית.

פרופ' קלוזנר ידוע בחוגי המדע כחוקר תולדות ישו הנוצרי ותקופת הבית השני. ספרו בנושא, שפורסם בשנים האחרונות, עורר עניין רב בעולם המחקר ומשך אליו תשומת לב מעבר לגבולות הישוב. נראה כי הקיסר לשעבר ביקש להיאחז בספרו זה כראיה לכוונות יהודיות של שליטה רוחנית.

הרב סטפן וייז, מנהיגו של בית הכנסת החופשי בניו-יורק ומן הדמויות הבולטות ביהדות אמריקה, היה מושא להתקפות דומות בעבר מצד גורמים אנטישמיים באירופה. צירוף שמו לשמו של קלוזנר נועד, כנראה, לצייר תמונה של קנוניה יהודית בין-לאומית, שאף חוגים אמינים אינם מוצאים לה יסוד.

בחוגי האוניברסיטה העברית בירושלים התקבל הדבר בתמיהה. מכירי פרופ' קלוזנר מעידים כי הוא חוקר ספרות ומדע טהור, ואין לו כל עניין בהטפה דתית או בתעמולה מכל סוג שהוא. נמסר כי קלוזנר עצמו לא ראה צורך להשיב על דברי הקיסר הגולה.

תגובת הקיסר לשעבר באה בתוך גל כתיבה אנטישמית הסוחף חלקים מאירופה ומאמריקה. חוגים יהודיים בארצות הברית הביעו מחאה על העובדה שכתב עת רציני מעניק במה לדעות קדומות מסוג זה, בשעה שהעמים המתוקנים מבקשים לבנות יחסי כבוד הדדי.