מן הארץ
רעידה חשפה מקור מים בגבול סיני
רעידת האדמה שהורגשה ב-24 ביוני בחצי האי סיני חשפה מקור מים תת-קרקעי חדש באזור הגבול שבין מצרים לפלשתינה, ממצא היכול לשנות את אפשרויות ההתיישבות באזור.
המים פרצו מסדק שנפער באדמה בעקבות הזעזוע הסייסמי. כיצד מתרחשת תופעה כזו? כאשר גלי הרעד עוברים בשכבות הסלע, הם עלולים לפתוח סדקים בשכבות בלתי חדירות המכסות מאגרי מים עמוקים. המים הכלואים, הנמצאים לעתים תחת לחץ רב, מוצאים דרך חדשה אל פני השטח.
תופעות דומות תועדו בעבר באזורים סייסמיים ברחבי העולם. באזורי רעש בסיציליה וביוון דיווחו על מעיינות שנוצרו או נעלמו בעקבות רעידות אדמה חזקות. מומחים מציינים כי המפתח הוא שאלת הקביעות: האם מקור המים יתברר כבר-קיימא או שמא הוא תוצאה זמנית של שינוי הלחץ בשכבות.
אם מקור המים אכן יתמיד, הדבר עשוי להועיל ליישובים הדרומיים ולשיירות העוברות באזור הנגב הצחיח. מהנדסים באזור בוחנים כעת את איכות המים ואת ספיקת המקור.
מן העולם
הדיו על גלי הרדיו הקצרים נמשך
נמסר כי מהנדסי תקשורת באירופה ממשיכים לבחון את אפשרויות השימוש בגלי רדיו קצרים לשידורים למרחקים גדולים, וזאת לאחר הניסויים המוצלחים של מרקוני בשנים האחרונות.
הגלים הקצרים, שאורכם נמוך מ-100 מטרים, נחשבו עד לא מכבר לחסרי תועלת. אולם התברר כי הם מוחזרים מן השכבות העליונות של האטמוספירה ומסוגלים לעבור מרחקים עצומים בהספק קטן. מסופר כי תחנת שידור קטנה בהולנד הצליחה לקיים קשר עם תחנה באוסטרליה באמצעות גלים קצרים בהספק של עשרות ואט בלבד, פחות מנורה חשמלית ביתית.
יש יסוד לתקווה כי בעוד שנים אחדות תגיע השמיעה האלחוטית על גלים קצרים גם לחופי ארצנו, ותאפשר לתושבי הישוב לשמוע שידורים ישירות מלונדון ומברלין.
פינת החי
הצבי הארצישראלי: רץ קל בהרי הארץ
בין ערבי הנחלים ומדרונות ההרים שבארצנו רץ יצור קל ומהיר, ששמו נקשר בשירה ובמקרא לארץ עצמה: הצבי. 'ארץ הצבי' קראו לה חכמינו, והצבי הארצישראלי הוא אכן אחד מן היצורים הנאים ביותר שטבע ארצנו מפרנסת.
הצבי הארצישראלי, שתיאר הנוסע הבריטי טריסטרם בספרו על חי פלשתינה וצמחייתה, שייך למשפחת הצבאים. גופו קטן יחסית, כ-50 עד 65 סנטימטר בגובה כתפיו, ומשקלו כ-17 עד 25 קילוגרם. צבעו חום-חולי מלמעלה ולבן מלמטה, וקרניו של הזכר מעוקלות כלירה, שתי חריצים עמוקים חוצים אותן לאורכן.
הצבי חי בעדרים קטנים בהרי יהודה, בכרמל ובגליל. הוא ניזון מעשבים, עלים ונצרים, ומעדיף את שעות הבוקר המוקדמות ואת הערב לרעיית מזונו. ביום החם הוא שוכב בצל סלעים או שיחים. רגליו הדקות והחזקות מאפשרות לו ריצה מהירה על מדרונות סלעיים, ובזכות כושר הקפיצה שלו הוא עולה על מצוקים שבעלי חיים כבדים ממנו אינם יכולים לטפס עליהם.
בעונה זו, בחודשי הקיץ החמים, ניתן לראות את הצבאים בשעות הדמדומים כשהם יורדים אל מקורות המים. ציידים בדואים מתארים אותם כבעלי חושים חדים במיוחד: אוזניהם קולטות רחש קל במרחק רב, ועיניהם הגדולות מזהות תנועה מן הצד. כל מי שניסה להתקרב אל צבי בשטח הפתוח יודע כמה קשה הדבר.
בשנים האחרונות הולך ומצטמצם שטח המחיה של הצבי בארץ, בעיקר בשל התרחבות ההתיישבות וכריתת היערות. לדברי חכמי הטבע, יש לשמור על הגאיות והמדרונות שבהם מקננים העדרים, שאם לא כן עלול צבי הארץ להפוך נדיר כמו דובי הסוריה שכבר נעלמו מרוב אזורי הארץ.