דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום חמישי · י״ח באב תרפ״ו · 29 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · י״ג באב תרפ״ו · 24 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

החשמל מתרחב בתל אביב, מחקר חדש נגד מלריה

מן העולם

חוקרים באיטליה מחפשים תחליף לקינין

מקורות מדעיים מדווחים כי חוקרים באוניברסיטת רומא עורכים ניסויים ליצירת תרכובת מלאכותית שתחליף את הקינין במלחמה במלריה.

הקינין, המופק מקליפת עץ הכינכונה הגדל בדרום אמריקה, הוא כיום הטיפול היחיד הידוע נגד קדחת הביצות. אולם מחירו עולה בהתמדה, ומדינות רבות באגן הים התיכון, לרבות פלשתינה, סובלות ממחסור. חוקרי רומא מנסים לבודד את המרכיב הפעיל ולשחזרו במעבדה.

הניסויים עדיין בשלב מוקדם, ולדברי החוקרים עשויות לחלוף שנים עד להשגת תוצאות מעשיות. עם זאת, עצם הנסיון ליצור קינין מלאכותי מעורר תקוות בקרב רופאים בארצות שבהן המלריה גובה מחיר כבד. באזורי הביצות של עמק יזרעאל ועמק החולה, המלריה היא אויב יומיומי של המתישבים.

רקע מן הארץ

החשמל מוסיף להתפשט בתל אביב

דיוקן פנחס רוטנברג
פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל

רשת החשמל של חברת החשמל הארצישראלית, הפועלת על מנועי דיזל, מוסיפה להתפשט בתל אביב וביפו, ומגיעה אל שכונות ובתי מלאכה נוספים.

החברה, שבראשה עומד המהנדס פנחס רוטנברג, מספקת כיום זרם למאות בתים בשתי הערים, לצד בתי מלאכה ובתי דפוס. הזרם מופק בתחנה שליד שפך נהר הירקון ומועבר בכבלים תת-קרקעיים אל מרכז העיר.

בד בבד מקדם רוטנברג את התכנית הגדולה: הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית על נהר הירדן, ליד מפגש הירדן והירמוך, שקיבלה זכיון מממשלת המנדט ונועדה לספק חשמל לכל רחבי הארץ. עבודות ההכנה באתר נמשכות.

החשמול נחשב לאחד המפעלים המכריעים לפיתוח הכלכלי של פלשתינה. בעוד ערי אירופה פרשו את רשתותיהן בהדרגה לאורך עשרות שנים, כאן נעשה הדבר במכה אחת, על ידי חברה אחת, בארץ שרובה עודנה חסרת תשתיות.

פינת החי

שפן הסלע, שכן הצוקים השקט

בין סדקי הצוקים שמעל לנחלות הארץ, בין שיחי הזוטה והצתרה הריחנית, חי לו יצור קטן וחכם שרוב עוברי הדרך אינם מבחינים בו כלל. שפן הסלע, שהמקרא מכנה אותו 'שפנים עם לא עצום', ידוע לחכמי הטבע כאחת החיות המפתיעות ביותר בעולם בעלי החיים.

שפן הסלע אינו ארנבת, אף שדמיונו לארנבת מטעה את העין. הוא שייך למשפחה נפרדת לחלוטין, ולפי חוקרי הטבע קרוב הוא דווקא לפיל מאשר לכל מכרסם. כפות רגליו נושאות כריות רכות הנאחזות בסלע כיניקות, ומאפשרות לו לטפס על מצוקים תלולים שאף עז הרים לא תעז לדרוך עליהם.

שפני הסלע חיים בלהקות של עשרים עד חמישים פרטים, תחת הנהגת זכר מבוגר העומד על משמר בראש הצוק ומשמיע צפצוף אזהרה חד כשעיט או נשר נראה באופק. כל הלהקה נבלעת בסדקי הסלע תוך שניות ספורות. שלמה המלך כתב בחכמתו: 'שפנים עם לא עצום, וישימו בסלע ביתם', ואכן, חולשתם הגופנית מפוצה בחוכמת ההסתתרות.

בארצנו מצוי שפן הסלע בעין גדי, בנחלי הגליל, בכרמל ובהרי יהודה. הטבען הבריטי הנרי בייקר טריסטרם, שחקר את חיות הארץ בשנות השבעים של המאה הקודמת, תיאר אותו כ'אחד המראות הנעימים ביותר בטיולי ארץ הקודש'. מי שיתבונן בשעות הבוקר המוקדמות בצוקי הנחלות יזכה לראותו יושב בשמש ומחמם את גופו הקטן.

מקורות לידיעה