דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · ט״ז באב תרפ״ו · 27 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · י״ג באב תרפ״ו · 24 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

תגליות עתיקות במסופוטמיה

מן העולם

כתב עתיק נחשף במסופוטמיה

משלחת ארכיאולוגית בריטית-אמריקנית בהנהלת פרופ' לנגדון מטעם החברה המלכותית ומוזיאון פילד גילתה בג'מדט נאסר שבמסופוטמיה ממצאים בני ארבעת אלפי שנה.

באתר, הנמצא שבעים מילין צפונית-מזרחית לקיש, נחשפו כלי חרס צבעוניים ולוחות פיקטוגרפיים, כלומר לוחות הנושאים כתב ציורי עתיק. הכתב הציורי שונה מן הכתב היתדי הבבלי המוכר ומעיד, לדברי החוקרים, על שלב קדום יותר בהתפתחות הכתיבה האנושית.

כלי החרס הצבעוניים שנמצאו מלמדים על מסורת אמנותית מפותחת. הציורים על הכלים כוללים דמויות חיות ודגמים גיאומטריים, ומזכירים בסגנונם ממצאים שנתגלו באתרים אחרים בארץ הנהרות.

התגלית חשובה להבנת ראשית הציוויליזציה במזרח הקדום. הדעה הרווחת היתה שהתרבויות הראשונות צמחו אך בדרום מסופוטמיה, בתחום ערי המקדש השומריות; ממצאי ג'מדט נאסר מוכיחים שתרבות מפותחת לא פחות שגשגה צפונה, בתקופה שקדמה לשושלות הבבליות הראשונות.

מן הארץ

הדסה מטפלת בשליש מחולי הארץ

ארגון הדסה הרפואי מטפל כיום בכשליש מכלל החולים בפלשתינה, הן בבתי החולים שהוא מפעיל והן ברפואה קהילתית ברחבי הארץ.

הנתון מעיד על היקף הפעילות הרפואית של הדסה, שנוסדה בידי הנשים הציוניות באמריקה ופועלת בארץ זה שנים. המוסד מפעיל בתי חולים, מרפאות, תחנות לטיפת חלב לתינוקות ושירותי הדרכה בריאותית בערים ובמושבות.

חשיבות הנתון ברורה לנוכח מצב הבריאות הציבורית בארץ: מחלות כמלריה, טרכומה וקדחת נפוצות בעיקר באזורים הכפריים ובעמקים, ושירותי הבריאות הממשלתיים אינם מספיקים. הדסה ממלאת את החלל בעזרת תרומות מיהדות אמריקה.

ספריית האוניברסיטה העברית נבנית

עבודות הבנייה של הספרייה האוניברסיטאית החדשה של האוניברסיטה העברית בירושלים מתקדמות, ובמקביל מתנהלות חפירות בשלושה אתרים בהר הצופים.

האוניברסיטה, שנחנכה באפריל 1925 בנוכחות לורד בלפור, מרחיבה את תשתיותיה בהתמדה. הספרייה נועדה לשמש מרכז מחקרי לחוקרים ולסטודנטים, ותכיל אוספים בעברית, בערבית ובשפות אירופיות.

החפירות הנלוות לבנייה חשפו ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים, המעידים על יישוב עתיק בהר הצופים. הממצאים יועברו למוזיאון הארכיאולוגי של האוניברסיטה.

פינת הצומח

התאנה הארצישראלית

התאנה הארצישראלית
התאנה הארצישראלית

בין עצי הארץ אין עץ השזור כך בחיי האדם מדורי דורות כמו התאנה. מן הגן בבראשית ועד חצרות הבתים בירושלים ובחברון, עומד העץ הזה כעד שקט לדורות של חיים.

התאנה (פיקוס קאריקה) היא עץ נשיר ממשפחת התותיים, הגדל בארצנו הן בר והן בנטיעה מכוונת. עליה הגדולים, בעלי שלוש עד חמש אונות, מספקים צל נדיב בחודשי הקיץ החמים. גזעה קצר ומפוצל, וענפיה מתפשטים לצדדים כמטריה רחבה.

מבחינה בוטנית, מה שאנו קוראים 'פרי התאנה' אינו פרי כלל במובן המדעי הרגיל, אלא תפרחת הפוכה: מעין כד בשרני שבתוכו פרחים זעירים. האבקת התאנה נעשית בידי צרעה זעירה ומיוחדת, צרעת התאנים, שחודרת אל תוך התפרחת דרך פתח קטן ומפרה את הפרחים הפנימיים. ללא צרעה זו, לא ייווצר פרי.

בימים אלו, בחודשי הקיץ, מבשילים פירות הביכורים של התאנה, הנקראים בפי החקלאים 'פגים'. התאנים המאוחרות יבשילו בסוף הקיץ ובראשית הסתיו. האיכרים בארץ מייבשים חלק מן התאנים לאחסון לימי החורף, כפי שנעשה כאן מזה אלפי שנים.

חכמי הטבע מציינים כי התאנה היא מן העצים הראשונים שאדם לקח אל חצרו. שרידי תאנים מיובשות נמצאו בחפירות בארץ ובמצרים מתקופות קדומות ביותר. שורשיה חודרים עמוק בסלע ועץ מסתפק במעט מים, מה שמאפשר לו לשגשג גם במקומות הצחיחים של ארצנו.

מקורות לידיעה