בהמשך לכינוס מועצת פועלי מסילת הברזל בחיפה, שעליו דיווחנו בגיליונות הקודמים, נפגשה משלחת של פועלי הרכבת עם המנהל הכללי של הרכבות הממלכתיות, קולונל הולמס, ומחתה לפניו על שלילת דמי החופשה מן הפועלים.
חברי המשלחת הביאו לפני המנהל את טענות הפועלים, כי דמי החופשה הם זכות שהוכרה להם זה מכבר, וכי שלילתה פוגעת דווקא בפועלים הוותיקים והמסורים שבעובדי הרכבת. לדברי המשלחת, הבטיח המנהל הכללי לעיין בדבר ולהשיב לפועלים בקרוב.
סכסוך דמי החופשה הוא פרק נוסף בפרשת יחסי העבודה ברכבות הממלכתיות, המעסיקות מאות פועלים עברים וערבים. חוגי הפועלים בחיפה עוקבים אחר המשא ומתן בדריכות, וידיעות על תשובת ההנהלה יימסרו לקוראינו.
במרוץ גודווד סטייקס באנגליה זכה הסוס 'ברוקן פיית', בשער של מאה כנגד שנים עשר. הסוס הוא קנינו של מר א. ריד, אמריקני. במקום השני בא 'קפרייר', בשער של אחד עשר כנגד…
להמשך קריאה ←יום של מעשי בנין בערי הארץ: הכביש המחבר את תל אביב עם יפו נשלם, בירושלים נוסד בית הכנסת המרכזי, ובחיפה נועדה אספה על מצב העבודה.
להמשך קריאה ←נחום סוקולוב, יושב ראש ההנהלה הציונית העולמית, הגיע אתמול לירושלים בשעה שמוסדות התנועה עומדים בימי תסיסה: התנפלות על משרדי ההנהלה, טלגרמת וייצמן בעד מועמדות דיזנגוף וקביעת התקציב בלונדון.
בואו של מר סוקולוב, מראשי התנועה הציונית, מעורר עניין רב ביישוב, שכן הוא חל בעצם הימים שבהם נדונים בלונדון הרכבה של ההנהלה בארץ ותקציב העבודה לשנה הבאה. חוגי המוסדות בירושלים מצפים כי ביקורו יסייע להשקיט את הרוחות ולסדר את העניינים העומדים על הפרק.
ואולם דווקא ביום בואו הוכתמה ירושלים במעשה מכוער: צעירים אחדים התנפלו על משרדי ההנהלה הציונית, היכו שליחים ושברו רהיטים. המשטרה אסרה שמונה מן המתפרעים. סיבת ההתנפלות לא נתבררה עדיין כל צרכה, ומן המשרדים נמסר כי החקירה נמשכת. המעשה עורר רוגז רב בציבור, ואף מבין המרירים שבבעלי הטענות אין מצדיק יד מורמת על מוסדות האומה.
בינתיים נודע כי ד"ר חיים וייצמן שלח מלונדון טלגרמה שבה הוא תומך במועמדותו של מר מאיר דיזנגוף להנהלה הציונית בארץ. מר דיזנגוף עצמו נתעכב בדרכו בספרד, ולפי הידיעות יגיע ארצה רק בעוד כעשרה ימים. עד בואו יוסיפו המוסדות לדון בהרכבה החדש של ההנהלה.
מלונדון נמסר כי הוועד הפועל הציוני קבע שם את התקציב לשנת תרפ"ז. בדבר סכומו של התקציב עודן הידיעות חלוקות: לדברי הארץ נקבע בסך 668 אלף לירות שטרלינג, ולפי דבר בסך 568 אלף, מהן 170 אלף לחקלאות ו-78 אלף לחינוך. עד שיתקבלו הפרטים הרשמיים יש לנהוג זהירות במספרים.
כך נפגשים ביום אחד שלושה סימנים למצבה של התנועה: אורח נכבד בשעריה, תקציב הנקבע בדוחק, וזעם פרוע המכה במוסדותיה שלה. היישוב כולו יצפה כי ימי שבתו של מר סוקולוב בארץ יביאו עמם רגיעה וסדר, וכי ההנהלה תצא מן הימים הסוערים האלה מחוזקת ולא מוחלשת.
ידיעות המגיעות מחיפה מתארות תמונה קשה של תנאי העבודה במפעלי התעשיה בעיר: שעות עבודה ארוכות מן המקובל, שכר נמוך שאינו מספיק לקיום משפחה, וניסיונות מצד בעלי מפעלים אחדים לדכא את התארגנות העובדים.
לדברי באי כוח הפועלים, יש מפעלים שבהם נדרשים העובדים לעבודה מפרכת בלא כל הבטחה לימי מנוחה כסדרם, והמעז לדרוש תיקון תנאיו צפוי לפיטורין. מועצת פועלי חיפה אוספת עדויות על המצב ומתכוונת להביא את הדברים לפני המוסדות המוסמכים.
חיפה, ההולכת ונעשית עיר התעשיה הראשית של הארץ, מרכזת אליה פועלים רבים מכל הארץ. דווקא משום כך רואים חוגי העבודה חשיבות יתרה בקביעת סדרי עבודה הוגנים בה מראשית צמיחתה.
הסתדרות המורים קיימה דיון בשאלת סיווגם של המורים לפי מצבם החומרי ולפי יכולתם להקדיש את זמנם לעבודה העברית. השאלה עלתה מתוך ההכרה כי מצבם החומרי של המורים אינו שווה, וכי יש מורים הנאלצים לעסוק בעבודות צדדיות לפרנסתם.
בדיון הושמעו דעות שונות: יש שטענו כי הסיווג יאפשר לחלק את התמיכה ואת המשרות ביתר צדק, ויש שחששו כי יטיל מחיצות בתוך ציבור המורים ויפגע באחדותו. הוחלט להמשיך בבירור השאלה במוסדות ההסתדרות.
שאלת מעמדם של המורים העברים חוזרת ועולה בשנים האחרונות, בפרט לנוכח הקשיים בתשלום המשכורות במועדן. ציבור ההורים והיישוב כולו מצפים כי יימצא סידור של קבע שיבטיח את מעמד המורה ואת כבוד ההוראה העברית.
לאחר שבע שנות פעולה משותפת הושלמה עבודת הבסיס המגדירה את הזכויות ואת החובות שבין העיריה ובין הנהלת הדסה בענייני הבריאות. ההסכם קובע את חלקו של כל צד בהחזקת מוסדות הרפואה ובפיקוח עליהם.
מוסדות הדסה, שנוסדו בידי נשות אמריקה, נושאים זה שנים בעול שירותי הבריאות בערי הארץ ובמושבות: בתי חולים, מרפאות, תחנות לטיפול באם ובילד ופעולות למלחמה במחלות. ההסדר החדש בא להעמיד את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות על יסודות ברורים.
בחוגי הבריאות מקדמים את ההסכם בברכה, בציינם כי הגדרה ברורה של תחומי האחריות תמנע כפילות בעבודה ותקל את פיתוחם של שירותי הבריאות לכל תושבי הארץ.
השוואה בין בתי הספר הממשלתיים בארץ ובין בתי הספר העבריים מעלה כי הראשונים חסרים הרבה בציוד, בנקיון וברמת ההדרכה. בעוד בתי הספר העבריים, על אף דוחקם החומרי, מקפידים על סדרי לימוד ועל נקיון, הרי במוסדות הממשלה ניכרת הזנחה מרובה.
כותב הדברים מציין כי אין הדבר תלוי דווקא בכסף: תקציבי הממשלה לחינוך אינם קטנים, אך הרוח החיה הפועלת בבתי הספר העבריים, רוח של מסירות מורים והורים כאחד, חסרה במוסדות הרשמיים.
הדברים מצטרפים לדיון הנמשך על תקציב החינוך ועל מעמדו של החינוך העברי, שעליו דיווחנו בהרחבה בגיליונות האחרונים. שאלת החינוך תוסיף ותעמוד בראש דאגותיו של היישוב.
הממשלה מכחישה את הידיעות על תכנית פורט פואד
הממשלה הכחישה רשמית את הידיעות שנפוצו בזמן האחרון, כאילו קיימות תכניות רכבת להטיית תנועת הסחורות והנוסעים אל פורט פואד אשר על תעלת סואץ, מול פורט סעיד.
הידיעות עוררו דאגה בחוגי המסחר, שחששו כי הטיה כזו תפגע בתנועה העוברת דרך קנטרה ובקשרי המסחר שבין ארץ ישראל ובין מצרים. ההכחשה הרשמית באה להרגיע את החששות הללו, ומן החוגים הקרובים לענייני הרכבות נמסר כי אין כל יסוד לשמועות.
יצוין כי המצרים שוקדים בשנים האחרונות על פיתוח הנמלים שלחוף התעלה, והידיעות על תכניות חדשות באזור זה מוצאות להן על כן אוזניים קשובות. עד שיתפרסמו פרטים רשמיים יש לנהוג זהירות בכל שמועה.
מעתמול מציג
פרק ע"ו: הממתינים
משחקים וחידות
מאת יוסף מן השוק
אורח נכבד בא לירושלים, מר סוקולוב בכבודו ובעצמו, וכיצד קידמה העיר את פניו? בשברי רהיטים. צעירים נכנסו למשרדי ההנהלה הציונית ושברו כסאות ושולחנות. אומרים שביקשו להביע מחאה. ואני שואל: מה חטא הכסא? מיום שנברא לא עשה אלא דבר אחד, נשא בדומיה את היושבים עליו. הלוואי על כל מוסדותינו סבלנות כזו.
ובלונדון קבעו את התקציב. עתון אחד אומר 668 אלף לירות, עתון אחר אומר 568 אלף. מאה אלף לירות הלכו לאיבוד אי שם בין לונדון לירושלים, ואיש אינו יודע היכן. אני מציע לשלוח את שמונת הצעירים שנאסרו לחפש אותן: כוח יש להם, ופנאי יהיה להם, כפי הנראה, די והותר.
ושכני ר' זלמן אומר: אל תדאג למאה האלף. עד שיגיע התקציב ארצה, יתברר שגם חמש מאות האלף הנותרות אינן אלא הבטחה. העיקר שהרהיטים החדשים למשרדי ההנהלה כבר הוזמנו, והפעם, כך שמעתי, מברזל.
א. גולדשטיין, תל-אביב
על החפירות ברחובנו
אדון העורך הנכבד, קראתי בגיליון אתמול על מאתיים הפועלים שהחלו בחפירת תעלת הניקוז, ורצוני להעיד כי אנו, דיירי הרחובות הנחפרים, מקבלים את הטורח באהבה. אבק יש, ומהמורות יש, אך מי שראה את מי הגשמים עומדים בחצרו חורף שלם, יודע להעריך את הברכה. רק בקשה אחת לעיריה: שתסיים ברחוב אחד קודם שתתחיל בשני.
ד"ר ש. הלוי, ירושלים
תקציב החינוך והמורים
בצדק העיר עתונכם על מצוקת תקציב החינוך בעירנו. ואולם יש להוסיף: לא המספרים עיקר אלא סדרי הקבע. מורה שאינו יודע בראש החודש אם תשולם משכורתו, אין דעתו פנויה להוראה. עד שדנים המוסדות בסיווגים ובדרגות, יקבעו נא תחילה כלל פשוט: משכורת המורה קודמת לכל הוצאה אחרת.
י. פרלמן, פתח-תקוה
לזכר ישראל זנגויל
בצער קראתי על פטירתו של ישראל זנגויל. אפשר לחלוק על דרכו, ואני חלקתי עליה בכל לבי בימי הפולמוס הטריטוריאליסטי, אך אי אפשר שלא להוקיר את האיש, שכל ימיו נשא את כאב עמו בלשון האומות. סופרי ישראל בלשונות הנכר הם שלוחי ציבור שלא מדעת, וזנגויל היה גדול השלוחים.
עוה"ד שלמה פלאי מודיע כי ביום 12 באוגוסט יעבור משרדו למשרד המשותף עם עוה"ד קייזרמן.
ד"ר חנה גרוסקין, מומחית למחלות עור, קבלה מעון חדש ברחוב אחד העם. שעות הקבלה כמקודם.
הנהלת הדואר בירושלים מודיעה על סדור חדש של תיבות המכתבים החל מיום ה', 5 באוגוסט.
הממשלה מקבלת תביעות תושבים על נזקים שנגרמו בפעולות המשטרה עד יום 1 בספטמבר. את התביעות יש להגיש בכתב.
מכרז: מתקבלות הצעות להובלת חמרי בנין למושב נוה יעקב אשר על יד ירושלים, למן ספטמבר 1926 עד מרס 1927.
בית הקדש אלנבוסי אשר מול משרד העיריה בתל אביב מוצע לשכירות. פרטים אצל הממונים על ההקדש.
מלון הרצליה, מיסודו בשנת 1910, עבר אל רחוב אלנבי בתל אביב, על יד שער תחנת הרכבת. חדרים מרווחים ומטבח מעולה.
מורה מוסמך נותן שעורים בעברית, בחשבון ובאנגלית לתלמידי בתי הספר. לפנות בכתב: תא דואר 214, תל אביב.
חדר מרוהט להשכיר לאדם שקט ברחוב נחלת בנימין. הכניסה בחצר.
נמכרת מכונת תפירה במצב טוב. לראותה אצל ח. לוין, רחוב הרצל, פתח תקוה.
