היש צורך בבנק מרכזי בארץ ישראל?

בתשובה לשאלה בפרלמנט הבריטי נמסר כי ריוח הרכבות בארץ ישראל בשנת הכספים 1925-1926 הגיע ל-104,000 לירות שטרלינג. בתשובה נדונה גם שאלת שלילת דמי החופשה מפועלי הרכבת, שעליה נמסר במדור הידיעות מן הארץ.

המספרים מעידים כי הרכבות הממלכתיות, שהיו שנים רבות משק של הפסד, מתחילות לשאת פרי. בחוגי המסחר מעירים כי מן הדין שחלק מן הריוח יוקדש להוזלת דמי ההובלה ולתיקון תנאי העבודה.

מניו יורק נמסר כי חברת יו. אס. סטיל, הגדולה שבחברות הפלדה באמריקה, הכריזה על דיבידנדה סדירה של דולר אחד למניה בעד הרבע האחרון. ריוח החברה ברבע זה הגיע ל-4,784,000 דולרים.

הידיעה נתקבלה בבורסות בסיפוק, ושער מניות החברה נתחזק. עסקי הפלדה באמריקה עומדים זה חדשים בסימן של גיאות, והתעשיה עובדת במלוא כוחה.

מרומא נמסר כי הלירה האיטלקית הוסיפה לרדת בערכה, והממשלה מכינה תכניות לעידוד תוצרת הארץ ולצמצום היבוא. ומגרמניה נתפרסם כי בית המסחר של הוגו סטינס חייב לבנקאים גרמנים כארבעה מיליון לירות.

שני הענינים כאחד מעידים על הקשיים שאירופה עודנה נתונה בהם: המטבע האיטלקי נאבק על ערכו, וירושת עסקיו המסועפים של סטינס המנוח מוסיפה להכביד על שוק הכספים הגרמני.