סחר ארץ ישראל ובריטניה במספרים

מברלין נמסר כי מספר חסרי העבודה בעיר הגיע ל-276,900, עלייה של כ-700 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המספרים מעידים על משבר כלכלי חמור בבירת גרמניה.

המשבר פוגע בעיקר בפועלי המפעלים ובענף הבנייה, ושורות ארוכות של חסרי עבודה עומדות מדי בוקר ליד משרדי ההעסקה. הממשלה הגרמנית מנסה להתמודד עם המצב באמצעות עבודות ציבוריות, אך הצעדים אינם מספיקים.

אנשי כלכלה מעירים כי המשבר בגרמניה נותן אותותיו גם בהגירת היהודים: רבים מחסרי העבודה היהודיים מבקשים להם דרך חדשה, ומקצתם מפנים את מבטם אל ארץ ישראל.

חברת האחריות 'יהודה' בתל-אביב היתה הראשונה שהנהיגה ביטוח חיים בארץ ישראל. החברה, שנוסדה בידי אנשי עסקים מן היישוב, מציעה פוליסות של ביטוח חיים לתושבי הארץ, שירות שלא היה מצוי בה עד כה.

הקמת החברה מעידה על התפתחות המוסדות הכלכליים ביישוב ועל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים מודרניים. עד כה נאלצו תושבי הארץ לפנות לחברות ביטוח זרות, בעיקר בריטיות ומצריות, אך כעת עומד לרשותם גוף מקומי.

לדברי מנהלי החברה, הביקוש לביטוח חיים עולה ככל שהיישוב גדל ומתפתח, ותושבים רבים מבקשים להבטיח את עתיד משפחותיהם.

ממשלת פולין פועלת להרחבת נמל גדיניה שעל חוף הים הבלטי כחלופה לנמל דנציג, העיר החופשית שאינה תחת ריבונות פולנית. גדיניה, שהיתה לפני שנים אחדות כפר דייגים קטן, הופכת בהשקעה ממשלתית עצומה לנמל מודרני.

הרחבת הנמל היא חלק ממדיניותה של פולין להפחית את תלותה בדנציג, שבה שולטים גרמנים ושמעמדה הבינלאומי מסובך. הפולנים רואים בגדיניה סמל לעצמאותם הכלכלית ומשקיעים בה סכומים גדולים בבניית רציפים, מחסנים ומסילות ברזל.