דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · כ״ב באב תרפ״ו · 2 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · כ׳ באב תרפ״ו · 31 ביולי 1926

תקציב החינוך בעיר: חמישה-עשר אלף לירות

שאלת החינוך העברי עולה בימים אלה בחריפות מחודשת. הוצאות בתי הספר היהודיים בעיר הגיעו בשנה האחרונה לחמישה-עשר אלף לירות, והן צפויות לעלות לשישה-עשר אלף בשנה הבאה.

ד"ר ארתור רופין
ד"ר ארתור רופין

הנתונים על הוצאות החינוך נמסרו במסגרת דיון ציבורי על מצב בתי הספר העברים. בעוד שמספר התלמידים הולך וגדל עם התרחבות היישוב, התקציב אינו מדביק את הצרכים. מורים מתלוננים על עיכובים במשכורות, והורים מתריעים על מחסור בכיתות ובציוד לימודי.

עיין גם
מקומון
בעל בית נרצח ביפו בידי פועלו

שאלת החינוך נוגעת ללב הוויכוח הלאומי ביישוב: מי יממן את בתי הספר העברים, מי יקבע את תוכנית הלימודים, ומה היחס בין החינוך היהודי ובין מערכת החינוך הממשלתית.

שערוריה במועצת עיריית תל-אביב

ועידת ההסתדרות
ועידת הסתדרות העובדים העברים הכללית

בישיבת מועצת עיריית תל-אביב התפתחה שערוריה סביב שאלת משכורת המורים. חברי המועצה נחלקו בחריפות בשאלה האם העירייה יכולה להמשיך לשאת בנטל הכספי הכבד של בתי הספר, בשעה שתקציב הרשות כולו מצוי בלחץ.

נציגי ההסתדרות דרשו כי משכורות המורים תובטחנה במלואן ובמועדן, וטענו כי קיצוץ בשכר העובדים הוא פגיעה בעתיד הילדים. מנגד, נציגי בעלי הבתים טענו כי העירייה אינה יכולה לגבות מיסים נוספים מן התושבים.

ראש העיר ניסה להרגיע את הרוחות, אך הישיבה ננעלה בלא הכרעה, ושאלת המשכורות נותרה תלויה ועומדת.

הוויכוח על אוטונומיה לאומית בחינוך

הדיון הציבורי על אוטונומיה לאומית בחינוך מתחדד בימים אלה. יש הדורשים כי החינוך העברי יעמוד ברשות עצמו לחלוטין, תחת פיקוח הוועד הלאומי והמוסדות הלאומיים, בלא כל מעורבות של ממשלת המנדט.

כנגדם טוענים אחרים כי שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך הממשלתית הכרח הוא, הן מטעמי תקציב הן מפני ההכרה הרשמית בתעודות. לדבריהם, אם יתבדל החינוך העברי מן המערכת הכללית, תיפגענה איכות הלימודים ואפשרויות ההשכלה הגבוהה.

הויכוח חורג מתחום החינוך ונוגע בשאלות יסוד של הישוב: עד כמה ראוי ליישוב העברי לבנות מוסדות מקבילים לאלה של הממשלה, ומה מחיר הניתוק מן המנגנון הרשמי.

דו"ח ארץ ישראל לחבר הלאומים

מפת חבר הלאומים
מפת המדינות החברות בחבר הלאומים

ממשלת ארץ ישראל הגישה את דו"ח המנדט השנתי לחבר הלאומים בג'נבה. הדו"ח סוקר את מצב הארץ, את ההתפתחות הכלכלית ואת היחסים בין הקהילות. העיתונות המקומית מביעה חשש כי האוכלוסייה לא הייתה מעורבת כראוי בהכנת הדו"ח.

ועד העיר ליהודי ירושלים שלח ברכתו לרגל ההסדר החדש, אך בד בבד השמיעו נציגים יהודיים ביקורת על שהדו"ח אינו משקף במידה מספקת את הישגי היישוב העברי ואת צרכיו.

שאלת הדיווח לחבר הלאומים חשובה ביותר, שכן על סמך דו"חות אלה מעריכה הקהילה הבינלאומית את מילוי תנאי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

מקורות לידיעה