דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · כ״ב באב תרפ״ו · 2 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · כ׳ באב תרפ״ו · 31 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

מרכז בריאות לכל העדות יוקם בארץ

מן הארץ

מרכז הבריאות של נתן שטראוס

נתן שטראוס
נתן שטראוס, הנדבן מאמריקה

בנדבתו של הנדיב האמריקני נתן שטראוס יוקם בארץ ישראל מרכז בריאות וסעד פתוח לבני כל העדות והדתות, ובו שירותי רפואה מונעת לאמהות ולילדים.

לפי הידיעות יכלול המוסד החדש מטבח תזונה שילמד את דרכי הכלכלה הנכונה, מרפאה לטיפול בשיניים, תחנות של טיפת חלב לחלוקת חלב בדוק לתינוקות, ומגרשי משחק ומרגוע לילדים. המוסד יהיה פתוח לכל יושבי הארץ בלא הבדל דת ולאום, ברוחו של הנדיב אשר הקדיש את הונו למפעלי בריאות בכל מקום.

נתן שטראוס נודע זה שנים רבות במפעלי חלוקת החלב המורתח לילדי העניים בערי אמריקה, ברוח תורתו של החוקר הצרפתי לואי פסטר. עיקרו של הדבר פשוט: חימום החלב במידה קצובה ממית את חיידקי המחלות הצפונים בו, ואינו פוגם בטעמו ובכוחו המזין. בערים אשר הונהגה בהן השיטה פחתו, לפי הידיעות, מחלות המעיים בקרב התינוקות במידה ניכרת, ועתה עתידה ברכה זו לבוא גם אל ארצנו.

מן השדה

הרצאה על נטיעת עצים וטיפול בגפנים

נמסר כי מר מ' פוחצ'בסקי הרצה לפני חובבי החקלאות על שיטות נטיעת העצים בעמק ועל דרכי הטיפול בגפנים. המרצה, מוותיקי עובדי האדמה בארץ, עמד על חשיבות עומק הבור ועל הכשרת הקרקע בטרם נטיעה.

עיקר דבריו: עץ הנטוע בחפזון ובבור רדוד, שרשיו נשארים סמוכים לפני הקרקע והוא נובל בשנות בצורת; ואילו עץ שהוכן לו בור עמוק ומרווח, שרשיו יורדים אל הליחה הצפונה במעמקים והוא עומד גם בימי שרב. אשר לגפנים, הזהיר המרצה מפני זמירה מרובה בקיץ, והמליץ להניח לגפן את עליה, שהם למחסה לאשכולות מפני השמש.

מן העולם

רעש אדמה החריב ישובים בסומטרה

מן הידיעות נמסר כי באי סומטרה שבהודו המזרחית ההולנדית אירע רעש אדמה חזק אשר גרם הרס עצום. בתי מוסדות דת ובתי ספר נפגעו קשה, ורבים מן התושבים נותרו בלא קורת גג.

חכמי הטבע מודדים את רעידות האדמה במכשיר הקרוי סייסמוגרף: מטוטלת כבדה התלויה על קפיץ עדין, ועט רשום בקצה, החורט את תנודות הקרקע על גבי גליל נייר מסתובב. אף רעש המתחולל במרחק אלפי מילין מרעיד את המכשיר רעידה דקה, ומתוך השוואת שעת הגעת הגלים בתחנות שונות יודעים החוקרים לכוון אל מקום המאורע. כך נעשית האדמה עצמה, ברעדתה, שליחת בשורה לחוקריה.

פינת השמיים

רוח הים, מנחמת ימות החום

רוח הים, מנחמת ימות החום
רוח הים, מנחמת ימות החום

בשעות הצהרים, כאשר החול לוהט והאויר עומד מלוא כבדו על העיר והמושבה, באה ממערב הרוח. יושבי החוף מכירים אותה כידיד ותיק: היא באה יום יום כמעט בשעתה הקבועה, נושאת עמה ריח מלח וצינה של מים רבים.

מהו סוד קביעותה של רוח זו? היבשה והים אינם שוים בקבלת חום השמש. האדמה מתחממת מהר, והאויר אשר עליה מיקל ועולה מעלה כעשן מעל מדורה; ואילו הים, שמימיו עמוקים והחום מתפזר בהם, נשאר צונן ממנה. האויר הקריר שעל פני המים נמשך אז אל היבשה למלא את מקום האויר העולה, וזרם זה הוא הוא רוח הים המרעננת את פנינו.

בלילה מתהפכת המערכה: היבשה פולטת את חומה מהר ומצטננת, והים שומר על חומו. אז נושבת רוח חרישית מן היבשה אל הים, היא רוח היבשה, ודייגי יפו ועכו יודעים לצאת עמה בסירותיהם עם שחר, ולשוב אל החוף עם רוח הים של הצהרים. שני נושבים אלה משמשים את יורדי הים הקטנים מימי קדם, בלא מפרש של קיטור ובלא מכונה.

אף הבונים בארצנו למדו את לקח הרוח: חלונות הפונים ימה מכניסים אל הבית את צינת הערב, ומרפסת מערבית שקולה כנגד צל רב. כך מיטיבה חכמת הטבע, הנקנית בהסתכלות פשוטה, את חיי היום יום של יושבי הארץ.

מקורות לידיעה