מן הארץ
חפירות החומה השלישית יתחדשו
חפירות החומה השלישית בירושלים, היא חומת אגריפס אשר מצפון לעיר העתיקה, עומדות להתחדש בקרוב. נמסר כי ד"ר אליעזר סוקניק ישוב בימים אלה מאמריקה, ושם עלה בידו לגייס את הכספים הדרושים להשלמת המפעל ולפרסום תוצאותיו בדפוס.
החפירות ליד החומה השלישית, שהחלו לפני כשנה, כבר העלו מן העפר קטעים נכבדים של החומה הקדומה, שהחלו לבנותה בימי אגריפס המלך בטרם חורבן הבית. חכמי העתיקות רואים בה מפתח לידיעת גבולותיה של ירושלים בימי בית שני.
עתה, משנמצאו האמצעים, יוכלו החופרים להשלים את גילוי התוואי ולערוך את הממצאים לפרסום מדעי, למען יעמדו לרשות חוקרי כל העולם. יש בכך משום כבוד למדע העברי הצעיר, שמפעל זה נעשה בידי חוקרים מבני הארץ.
מן העולם
המצנח הוכיח את כוחו המציל
תועלת המצנחים הוכחה שוב בדרך מבהילה: מן המברקים נמסר על שני אוירונים שנתנגשו זה בזה בגובה של אלף רגל. שני האוירונים נשברו ונפלו ארצה, ואולם שני הטייסים הספיקו לקפוץ ולרדת במצנחיהם, וניצלו בשלום.
המצנח, שהיה לפני שנים מעטות בבחינת נסיון נועז, נעשה בשנים האחרונות ציוד קבוע אצל טייסי צבא בארצות רבות, ומקרים כגון זה מוכיחים את צדקת הדבר. אנשי התעופה אומרים כי אין לך טייס שיעלה עוד לאויר בלא מצנח על גבו.
יש לשער כי ברבות הימים יימצא המצנח גם בכל אוירון של נוסעים, והנסיעה באויר תלך ותהיה בטוחה כנסיעה במסילת הברזל.
רומא חושפת את מונומנטי קדמותה
מרומא נמסר על תכנית רחבת ידים לחשיפת עתיקות העיר, במסגרת התכנית הקרויה 'רומא הגדולה'. תיאטרון מרקלוס העתיק ייחפר עד מפלסו המקורי, אשר כוסה במשך הדורות בשכבות עפר ובנינים.
עוד נמסר כי הקולוסיאום, האמפיתיאטרון הגדול מימי הקיסרים, ישוחזר ויחוזק, ומצבות עתיקות הטמונות תחת רחובות העיר ייחשפו לעין כל. הממשלה האיטלקית רואה במפעל הזה דבר של כבוד לאומי, ומקדישה לו אמצעים מרובים.
חכמי העתיקות שבאירופה מקדמים את התכנית בברכה, שכן יש בה כדי להעשיר את ידיעת ימי קדם, אף כי יש מהם המזהירים שלא תיהרסנה בשעת העבודה שכבות קדומות שערכן המדעי רב.
פינת הצומח
החרוב, עץ הסבלנות של ארצנו
בצלע ההר, במקום שהסלע גובר על העפר והגשם מועט, שם עומד לו החרוב, ירוק עד, עבה גזע ורחב צמרת, ואינו מבקש מן האדמה אלא מעט. אין הוא נחפז כשכניו: שנים רבות יעברו עליו עד שיתן את פריו הראשון, ואולם משנתן, שוב אינו פוסק.
פריו של החרוב, התרמיל החום והמתוק, היה מימות עולם מאכלם של רועים ושל עניים, ומספוא משובח לבהמה. חכמינו זכרוהו לטובה, והאגדה מספרת על חוני המעגל שראה זקן נוטע חרוב ושאלו: הסבור אתה שתאכל מפריו? והשיבו הזקן: כשם שנטעו אבותי לי, כך אני נוטע לבני.
גרגירי החרוב, הקשים והמבהיקים, שוים הם במשקלם זה לזה עד להפליא, ועל כן שמשו בידי הסוחרים מימי קדם משקל לאבנים טובות. הוא הקרט שבפי הצורפים עד היום הזה: זכר לגרעין החרוב.
הטבעי האנגלי טריסטרם, שתר את הארץ לפני כיובל שנים, מנה את החרוב בין נאמני הנוף הארצישראלי: בכרמל, בגליל ובשפלת יהודה. ואמנם ראוי העץ הזה לשמש משל למתישבי הארץ: אינו דורש הרבה, מכה שרשיו בסלע, ופריו מובטח לדורות הבאים.

