דלג לתוכן העמוד
bookmark

כ׳ באב תרפ״ו31 ביולי 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · כ׳ באב תרפ״ו · 31 ביולי 1926

כתובות יתדיות עתיקות נתגלו במסופוטמיה

תגליות ארכיאולוגיות במסופוטמיה, מקור מים חדש בסיני, ומחקר מלריה באיטליה

השבוע הביא חדשות מן הקרקע ומן המעבדה כאחד: ממסופוטמיה נמסר על תגליות כתובות יתדיות עתיקות, רעש אדמה בסיני חשף מקור מים בלתי ידוע, ובאיטליה מתקדם מחקר חדש בכינין נגד מחלת הקדחת.

שלוש ידיעות הגיעו השבוע מן הקרקע ומן המעבדה: ממסופוטמיה דיווחו חופרים על כתובות יתדיות העשויות לפתוח צוהר לתקופה חשוכה בתולדות בבל, בסיני חשף רעש אדמה מעיין שלא היה ידוע, ובנאפולי בוחנים חוקרים שיטות חדשות לשימוש בכינין נגד הקדחת. גם בארץ ישראל ממשיך החשמל לפרוש את חוטיו, ומוסדות הבריאות נאבקים בנגעי הקיץ.

מעבדת כימיה בטכניון בחיפה
מעבדת כימיה בטכניון בחיפה

מכשירי-חשמל מודרניים

לכל בית מתקדם

חברת הטכניקה העברית

כתובות יתדיות עתיקות נתגלו במסופוטמיה

משלחת ארכיאולוגית במסופוטמיה גילתה סדרת כתובות יתדיות שתוארכו, לפי הידיעות, לאלפיים שנה לפני הספירה.

התגלית נעשתה באתר חפירה בדרום בבל, שם חשפו החופרים שכבת לוחות חרס כתובים בכתב היתדי. הכתב היתדי הוא אחת מצורות הכתיבה הקדומות ביותר שידע האדם: סופר לוחץ קנה חד בחרס רך ויוצר סימנים בצורת יתד, ולאחר שהחרס מתייבש באש או בשמש, הכתוב נשמר לאלפי שנים. שיטה זו עדיפה על פפירוס, שנרקב, ועל אבן, שדורשת חיצוב ממושך.

לדברי מקורות, הלוחות שנמצאו כוללים רשומות מסחריות ומנהליות, ואם הפענוח יאשר את התיארוך הראשוני, הם ישפכו אור על תקופה שעד כה ידענו עליה מעט. הארכיאולוגיה המסופוטמית עוברת בשנים האחרונות תנופה חדשה: משלחות בריטיות, אמריקניות וגרמניות חופרות באתרים שונים, וכל עונת חפירה מוסיפה פרקים לתולדות הציוויליזציה.

רוקחים בבית מרקחת בין בקבוקים ומבחנות
בית מרקחת בארץ ישראל, שנות העשרים

כינין נגד הקדחת: מחקר חדש באיטליה

באיטליה מתקדם מחקר חדש בשימוש בכינין למלחמה במחלת הקדחת, הנגע שמכה מדי קיץ באגני הביצות של דרום אירופה ובעמקי ארץ ישראל.

הכינין, החומר המופק מקליפת עץ הסינכונה שבדרום אמריקה, ידוע זה עשרות שנים כתרופה יעילה נגד הקדחת. אך שימושו הרפואי סובל משתי בעיות: המינון אינו אחיד בין רופא לרופא, ותופעות הלוואי קשות לחולים מסוימים. החוקרים האיטלקיים, לפי הידיעות, בוחנים שיטות חדשות של הכנת הכינין שיפחיתו את ההשפעות הבלתי רצויות.

הקדחת היא אויב מוכר גם בארץ ישראל. בעמק יזרעאל ובעמק הירדן, שם מייבשים ביצות לצורך התיישבות, המחלה פוגעת בחלוצים ובתושבים. הדסה ומוסדות רפואיים אחרים משתמשים בכינין כתרופה עיקרית, ולפיכך כל שיפור בשיטות ההכנה עשוי להגיע גם לכאן.

החשמל מתפשט בתל אביב, והדסה מטפלת בשליש החולים

נמסר כי רשת החשמל בתל אביב ממשיכה להתרחב, וחוטי חשמל חדשים נפרשים ברחובות נוספים של העיר.

החשמל הגיע לתל אביב לפני שנים אחדות, וראשית השימוש בו היתה לתאורת רחובות ולהפעלת מאורות בבתים פרטיים. כיום משתמשים בו גם להנעת מכונות קטנות, למשאבות מים ולמאווררים. עקרון הפעולה פשוט אך מופלא: זרם חשמלי, שהוא תנועת חלקיקים זעירים בתוך חוט מתכת, זורם מתחנת הכוח דרך חוטים עבים אל הבתים, ובכל נקודה שבה הוא עובר דרך נורה או מנוע הוא ממיר את כוחו לאור או לתנועה.

בנפרד, נמסר כי הדסה מטפלת כיום בשליש מחולי הארץ. ארגון הנשים האמריקני, שהקים בתי חולים ומרפאות בירושלים, בחיפה ובטבריה, נושא על כתפיו חלק ניכר מן המערכת הרפואית של הישוב. כוח הרפואה בארץ עדיין קטן, ובלא הדסה היו מחוזות שלמים נותרים בלא טיפול סדיר.

רעש אדמה חושף מעיין בסיני

רעש אדמה שהורגש בחצי האי סיני חשף, לפי הידיעות, מקור מים תת-קרקעי שלא היה ידוע קודם.

רעשי אדמה בסיני אינם תופעה נדירה: חצי האי יושב על שבר גיאולוגי מוכר. אך רעש זה, שלא גרם נזק של ממש, הביא לתוצאה בלתי צפויה: סדק שנפער באדמה הוציא לפני השטח זרם מים. עובדי דרכים בדואים שהיו באזור דיווחו על כך, ונמסר כי פקידי הממשל נשלחו לבדוק את הממצא. מקורות מים חדשים בסיני הם בעלי ערך רב למסחר ולתנועת שיירות, שכן המרחקים בין באר לבאר גדולים.

הנחל בקיץ: מים שנעלמים ומים שנשארים

בימי הקיץ הלוהטים, כשהשמש שורפת את ההרים והעמקים, עולה שאלה שכל תושב הארץ מכיר: לאן נעלמים המים? הנחלות שזרמו בחורף בשטף אדיר שותקים, אפיקי האבן יבשים, ורק כאן ושם נשאר גומץ מים ירקרק בצל סלע.

התשובה נמצאת מתחת לפני הקרקע. מי הגשם שירדו בחורף לא נעלמו: רובם חלחלו לעומק דרך שכבות הסלע הנקבובי, ובמיוחד דרך הגיר והדולומיט האופייניים להרי יהודה ולגליל. מים אלה יורדים עד שהם פוגשים שכבת סלע אטומה שאינה מעבירה נוזלים, ושם הם מצטברים באגני מים תת-קרקעיים שחוקרי הטבע קוראים להם 'אקוויפר'.

המעיינות שממשיכים לזרום גם בקיץ, כמו עין גדי ועין חרוד ועין ג'אלוד, הם המקומות שבהם מי התהום עולים חזרה אל פני השטח. הם מגיחים דרך סדקים בסלע או דרך מגע בין שכבת הגיר הנקבובית לבין שכבה אטומה, ויוצרים נקודות מים קבועות שנהנים מהן בני אדם, בהמות, ועצי התמר והדקל שצומחים סביבם.

לפי חוקרי הטבע, כמות המים שמחלחלת לקרקע בחורף אחד קובעת את עוצמת המעיינות בקיץ שלאחריו. שנת גשמים מבורכת מבטיחה מעיינות נדיבים, ושנת בצורת מותירה אותם חלשים. המתיישבים בעמקים יודעים זאת היטב: הם חופרים בארות כדי להגיע אל מי התהום, ומן המים הללו הם משקים את פרדסיהם וגנותיהם גם בימי השרב.

כיצד פועל הדבר

  • כתב יתדי: הסופר לוחץ קנה חד בחרס רך ויוצר סימני יתד. לאחר ייבוש באש, הלוח נשמר אלפי שנים. שיטה זו נפוצה בבבל, אשור ושומר.
  • כינין: חומר המופק מקליפת עץ הסינכונה. הוא פועל נגד הטפיל הזעיר שגורם לקדחת, ומונע ממנו להתרבות בתאי הדם של החולה.
  • חשמל ביתי: זרם חשמלי זורם מתחנת הכוח בחוטים עבים. בכל נקודה שבה הוא עובר דרך נורה, הוא מחמם חוט דק עד שזה זוהר ומאיר את החדר.

בקצרה

  • הרדיו מגיע למרחקים חדשים: נמסר כי תחנות שידור באירופה הצליחו לשדר אותות למרחק של מאות קילומטרים. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות תגיע השמיעה האלחוטית גם לבתי הישוב
  • הדסה פתחה מרפאה חדשה בטבריה ומטפלת עתה בשליש מכלל החולים בארץ
  • מחפשי נפט בעיראק מדווחים על ממצאים מעודדים בשדות הנפט הצפוניים

מקורות

  • ידיעות ארכיאולוגיות ממסופוטמיה, 27 ביולי 1926
  • דיווח על רעש אדמה בסיני, 28 ביולי 1926
  • מחקר כינין באיטליה, 29 ביולי 1926
  • ידיעות על התפשטות החשמל בתל אביב, 29 ביולי 1926
  • דו"ח הדסה על טיפול רפואי בארץ ישראל, 27 ביולי 1926