מן הארץ

הייפץ עזב, והשאלה נשארה: קונסרבטוריון בארץ

הכנר יאשה הייפץ עזב את ארץ ישראל השבוע לאחר ביקור שכלל הופעות בתל אביב ובירושלים וסחף את הקהל בהתלהבות שאין לה אח.

הייפץ, יליד וילנה בן 25, נחשב היום לאחד מגדולי הכנרים בעולם. הוא הגיע לארץ לפני שבועות אחדים, והופעותיו מלאו אולמות. אך מעבר לריגוש הרגע, ביקורו העלה שאלה שאינה חדשה אך שמעולם לא נשאלה בחריפות כזו: האם הגיעה השעה להקים בארץ ישראל קונסרבטוריון למוסיקה?

לדברי מקורות, הייפץ עצמו הביע עניין ברעיון, ונמסר כי שוחח עם אנשי ציבור בתל אביב על האפשרות. בארץ אין היום מוסד מוסיקלי אקדמי. מורים פרטיים מלמדים פסנתר וכינור, אך אין תכנית סדורה, אין תזמורת קבועה, ואין במה שבה סטודנט מוכשר יכול לשמוע נגינה של ממש מדי שבוע. מי שרוצה ללמוד מוסיקה ברצינות נאלץ לנסוע לווינה, לברלין או לפריז.

הדיון על קונסרבטוריון אינו רק עניין מוסיקלי. הוא נוגע בשאלה המרכזית של הישוב: האם אנו בונים כאן מרכז תרבותי מלא, או שאנו מסתפקים ביסודות? אחד העם, שחגג השבוע שבעים שנה, טען כל חייו שבלי תרבות אין מדינה. קונסרבטוריון הוא ציון דרך בדיוק מן הסוג הזה.

מן העולם

קיפלינג, בלפור ומדליית הזהב לספרות

טקס חגיגי נערך בלונדון, ובו קיבל הסופר רדירד קיפלינג מידי לורד בלפור את מדליית הזהב של החברה המלכותית, עיטור הספרות הנחשב ביותר באנגליה.

קיפלינג, בן 60, הוא מגדולי הסופרים של השפה האנגלית. שיריו וסיפוריו על הודו הבריטית, ובראשם 'ספר הג'ונגל' ו'קים', הפכו אותו לסופר הנקרא ביותר באימפריה. בשנת 1907 זכה בפרס נובל לספרות, הראשון בשפה האנגלית שזכה בו.

העובדה שדווקא לורד בלפור, מחבר ההצהרה הנושאת את שמו, הוא זה שהעניק את המדליה, לא נעלמה מעיני הקוראים העבריים. בלפור, בן 78, פרש מן הפוליטיקה הפעילה אך נשאר דמות ציבורית מכובדת. הטקס היה מפגש בין שני עולמות: הספרות האימפריאלית והמדיניות שעיצבה את גורל ארץ ישראל.

קיפלינג עצמו, יש לציין, אינו ידוע כתומך מובהק בציונות. יחסו אל המזרח ואל עמי המושבות מורכב ושנוי במחלוקת. אך ספריו קוראים גם בתרגום עברי, ושמו מוכר היטב לכל קורא משכיל בישוב.