בארצות הברית מתנהל ויכוח חריף בין ההנהלה הציונית לבין ועד ההפצה המשותף (ג'וינט) בשאלת סדר העדיפויות: האם להעביר כספים לעזרת יהודי רוסיה הסובייטית, או להפנותם להתיישבות בארץ ישראל.
נציגי ההנהלה הציונית טוענים כי עזרה ליהודי הגולה ללא תכנית עלייה אינה אלא טלאי זמני שאינו פותר את שאלת העם. הג'וינט, לעומת זאת, סבור כי מיליוני יהודים ברוסיה זקוקים לסיוע מיידי, ואין להמתין עד שתתאפשר העברתם לארץ ישראל.
הוויכוח משקף מתח עמוק בין שתי גישות ביהדות האמריקנית: הגישה הציונית, הרואה בבניין ארץ ישראל את הפתרון ארוך הטווח, והגישה הפילנתרופית, המבקשת להקל על סבל היהודים באשר הם.
הבנק להתיישבות ומנהלו דיוינוף
הבנק להתיישבות, שנוסד בשנת 1920 על ידי ההנהלה הציונית, מופיע שוב בסדר היום של הוועד הפועל הציוני. מנהלו, מר דיוינוף, הוצע כמועמד לתפקיד בכיר בוועד הפועל.
הבנק, שנועד לממן את ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, נתקל בקשיים כספיים בשנים האחרונות. הוועד הפועל דן בדרכים לחיזוק המוסד ולהגדלת פעילותו.
החשמן ואן רוסום על בנין הארץ
החשמן ואן רוסום, שהשפעתו מרובה על הותיקן ועל הכנסיה הקתולית, הזכיר בדבריו את יחסה של הכנסיה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל. "הכנסיה הקתולית מרוצה מהתאמצויותיהם של היהודים, החפצים לשוב ולבנות את הארץ העתיקה, שהיתה שוממה דורות רבים", אמר.
עוד אמר החשמן כי הכנסיה רואה בכך התגשמות הבטחת אלהים אל עמו הנבחר, אלא שעל היהודים לנהוג כבוד גם ביתר הדתות היושבות בארץ. דבריו נתקבלו בסיפוק בחוגים הציוניים, הרואים בהם המשך לעמדה שהביע בגיליון הקודם.
כ-50 אלף יהודים בברזיל
לפי סקירה שפורסמה, חיים בברזיל כיום כ-50 אלף יהודים, שרובם מרוכזים בשתי הערים הגדולות: ריו דה ז'נירו וסן פאולו. הקהילה הברזילאית גדלה במהירות בשנים האחרונות, הודות לעלייה ממזרח אירופה.
הרב רפולוביץ, שנשלח מטעם יק"א בשנת 1923, ארגן את הקהילה וייסד מוסדות חינוך ורווחה. בשתי הערים פועלים בתי הכנסת, בתי ספר יהודיים ואגודות סיוע.