דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · כ״ד באב תרפ״ו · 4 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · כ׳ באב תרפ״ו · 31 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

רופא ארצישראלי פרסם מחקר בפריז

מן הארץ

רופא מתל אביב חוקר תרופת לב בפריז

ד"ר אדולף שטרוביצקי מתל אביב פרסם בפריז סדרת מאמרים רפואיים על הטיפול בחולי לב בעזרת הדיגיטלין, תמצית הנגזרת מעלי צמח האצבעונית.

הדיגיטלין משמש ברפואה זה עשרות שנים, מאז שהרופא האנגלי ויליאם ויתרינג תיאר לראשונה ב-1785 את השפעת עלי האצבעונית על הלב החולה. התרופה פועלת על שריר הלב ומחזקת את פעימותיו, אך המינון הנכון הוא עניין עדין ומסוכן, שכן הפרש קטן בין מנה מרפאה למנה מזיקה.

ד"ר שטרוביצקי מציג בעבודתו שיטות חדשות לקביעת המינון הראוי לכל חולה לפי מצבו, ומדווח על תוצאות הטיפול בקרב חוליו בתל אביב. עצם הופעתו של רופא מן הארץ בכתבי העת הרפואיים של פריז מעידה על ההתקדמות שעשתה הרפואה בארצנו בשנים האחרונות.

מן העולם

נפגעי מלחמת העולם: סטטיסטיקה

לוח תמונות ממלחמת העולם
תמונות ממערכות מלחמת העולם

נתונים סטטיסטיים חדשים שפורסמו מגלים את ממדי ההרס של מלחמת העולם שנסתיימה לפני שמונה שנים: 9,786,000 הרוגים ו-20,748,000 פצועים בכל החזיתות.

המספרים מקיפים את כלל הצבאות שנלחמו, מן החזית המערבית בצרפת ובבלגיה ועד לחזית המזרחית ברוסיה, דרך הדרדנלים ומסופוטמיה. כל הרוג חמישי היה חייל גרמני או אוסטרי, וכל הרוג רביעי היה צרפתי או בריטי. הפצועים, שרובם חזרו לחיים אזרחיים, נושאים עמם נכויות של גוף ונפש.

המספרים הללו אינם כוללים את מליוני האזרחים שמתו ממחלות ורעב בשנות הלחימה, ובראשם מגפת השפעת של 1918. במבט מדעי, נתונים אלה מסייעים לחוקרי הרפואה והאוכלוסין למדוד לראשונה את עלותה של מלחמה מודרנית בנפש.

פינת השדה

הבציר בכרמי ארצנו

בימי אוגוסט אלה, כאשר השמש קופחת על ההרים ועל העמקים, מתחיל בכרמי המושבות עונת הבציר, מן המעשים הקדומים והחשובים ביותר בחקלאות ארצנו.

הגפן גדלה בארץ ישראל מימים קדמונים, ובתנ"ך היא מן הסמלים החשובים ביותר של ברכה ושפע. בראשון לציון ובזכרון יעקב הוקמו יקבים גדולים בחסות הברון רוטשילד עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, ובהם מייצרים יין לשוק המקומי ולייצוא.

הבוצר קוטף את האשכולות בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם תחמם השמש את הפירות יתר על המידה. כל אשכול נבדק: ענבים שנפגעו ממחלה או מחרקים מורחקים בזהירות כדי שלא יקלקלו את המיץ. לאחר הקטיף מועברים האשכולות לגת, שם הם נדרכים או נכבשים, והמיץ זורם לחביות עץ אלון לתסיסה.

זני הענבים הנפוצים בכרמינו הם הדבוקי, הקרניאנ והמוסקט, שהובאו מצרפת. החקלאים למדו לטפל בגפן לפי שיטות הכורמים הצרפתיים, ובהן גיזום חורפי, דישון וריסוס נגד הקמחונית. תנובת הכרמים השנה צפויה להיות טובה, לדברי חקלאי המושבות, בזכות גשמי חורף מספיקים.

מקורות לידיעה