ההסתדרות הציונית פרסמה את חלוקת התקציב לארץ ישראל, עם נעילת מושב הועד הפועל: להתישבות ולהבראה הוקצבו מאה ושבעים אלף לי"מ, לבריאות ולקופת חולים ארבעים וחמשה אלף, לחינוך שלשים ותשעה אלף, למסחר ולתעשיה שמונה עשר אלף, לאוניברסיטה חמשת אלפים ולהגירה עשרת אלפים.
המספרים מעידים על ההכרעה שנפלה במושב: חרף התביעות לצמצומים, נשמרה הבכורה להתישבות ולעבודה החקלאית, והתקציב אף הורחב. בכך באה לידי סיום המערכה שנטשה בין תובעי הקמוץ ובין מצדדי הרחבת הפעולה, ואלה האחרונים ידם על העליונה.
בחוגי הישוב מציינים בקורת רוח כי סעיף הבריאות, ובכללו קופת חולים, זכה להקצבה נכרת, וכי גם החינוך העברי לא קופח. עם זאת נשמעים קולות המזכירים כי הצרכים מרובים מן ההקצבות, וכי הכל תלוי בהכנסות הקרנות בפועל.
קיש: הגישו בקשות התאזרחות
קולונל קיש פנה בקריאה אל עסקני ההסתדרות הציונית להגיש בקשות להתאזרחות ארצישראלית. הקריאה באה אף על פי שסדורי הממשלה בענין זה לקויים, בפרט לגבי אלה שבחרו באזרחות עוד בשנת 1922 וענינם לא בא על סדורו עד היום.
בחוגים הציוניים סבורים כי רבוי המתאזרחים יחזק את מעמד הישוב כלפי השלטונות, וכי אין להניח לקלקלות הסדורים לעכב את הענין הגדול.
שאלת המסים: ועדה תכריע
הועד הלאומי בחר ועדה להכרעת שאלת תשלום המסים, על פי הצעתו של מר אוסישקין. השאלה, המעסיקה את מוסדות הישוב זה זמן רב, עוררה חלופי דעות נמרצים בין הסיעות.
מצדדי החיוב טוענים כי אין קיום למוסדות הישוב בלא חובת מס מסודרת, ואילו המסתייגים חוששים מהכבדה על הצבור בשעת דחקו. הועדה שנבחרה תביא את הכרעתה בפני המוסדות.
פליטי הדרוזים שבים לעבר הירדן
ממשלת עבר הירדן הורתה על החזרת פליטי הדרוזים אשר נמלטו בשעת המרד. מושל א-סלט, אשר נכמרו רחמיו על הפליטים, נטלם תחת חסותו והתחייב לישב את שאלתם.
הידיעה מצטרפת אל סימני ההרגעה ההולכים ורבים בגבולה המזרחי של הארץ, לאחר שנתים של מהומות. ואולם עדין לא נסתם הגולל על הפרשה, ושאלת שקומם של הפליטים בכפריהם עודנה תלויה ועומדת.