הממשלה ומשא ומתן עם הערבים

מספר בתי הספר העברים בארץ ישראל עלה מ-174 ל-180, ומספר התלמידים גדל מ-16,132 ל-17,000. הנתונים מעידים על התרחבות מערכת החינוך העברית למרות הקשיים הכלכליים.

עם זאת, תקציב ההנהלה הציונית לחינוך עומד על 118,787 לירות בלבד, עלייה צנועה של 15,000 לירות לעומת השנה הקודמת. פערי המימון מקשים על הרחבת מערך ההוראה ועל שכרם של המורים.

ד"ר מוסנזון, שהרצה באספת מורים בתל אביב, ביקר את הקצאת התקציב וקרא להגדלת ההשקעה בחינוך כתנאי לפיתוח הישוב.

בהמשך לאספה הכללית שדנה במשבר התעסוקה בנשיאותו של נחום סוקולוב: הוחלט על העסקת פועלים עברים בעבודות בנין ובמושבות. סוקולוב הכריז כי 'לא עת לדבר אלא לעשות. הישוב עומד בסכנה.'

האספה קראה לבעלי פרדסים ולקבלנים להעדיף עבודה עברית. ההחלטה היא כללית בלבד, אולם אחדים מן הנוכחים הביעו פקפוק ביכולת לאכוף אותה ללא תקציב ייעודי.

הוועד הלאומי הודיע כי ימנה ועדה מיוחדת למעקב אחר ביצוע ההחלטות.

ויכוח סוער התנהל בישוב תל-חי על תמיכה בכפר גלעדי כחלק בלתי נפרד מנקודת ההתיישבות בגליל העליון. תומכי כפר גלעדי הכריזו: 'אנו תומכים בכפר גלעדי, ואנו רואים את כפר גלעדי כחלק בלתי נפרד מתל-חי.'

המתנגדים טענו כי יש לרכז את המשאבים המוגבלים בנקודה אחת ולא לפזר את הכוחות. הוויכוח מבטא את המתח הרחב בין הנטייה להתיישבות מפוזרת לבין הצורך בריכוז אנושי שיאפשר הגנה.