ממשלת ארץ ישראל פרסמה את פקודת ההקצבה לשנת הכספים המסתיימת ב-31 במארס 1927, ובה מאשרת הוצאה כוללת של 2,524,034 לירות, הסכום הגדול ביותר שאישרה הממשלה מאז ימי המנדט הראשונים.
פקודת ההקצבה מפרטת את חלוקת התקציב בין המחלקות השונות של הממשלה. חלק ניכר מן הסכום מיועד לעבודות ציבוריות, כולל סלילת כבישים, תחזוקת מערכת הרכבות ופיתוח נמל חיפה.
הנציב העליון לורד פלומר, שנכנס לתפקידו בשנה שעברה, ידוע בגישתו החסכנית, אך התקציב החדש מעיד על מוכנות להשקיע בפיתוח הארץ. גורמים ביישוב העברי רואים בתקציב סימן חיובי, אך מזהירים שאין די בו כדי לענות על כל הצרכים.
מוסדות הישוב מתכוונים לפנות אל הנציב העליון בבקשה להגדיל את ההקצבה לחינוך עברי ולפיתוח חקלאי, תחומים שלדעתם לא קיבלו מספיק תשומת לב בתקציב.
28 אלף עולים בשנה האחרונה
נתונים שפורסמו מגלים כי 28,000 מהגרים חדשים עלו לארץ ישראל במהלך שנת 1925 ותחילת 1926. בנוסף, כ-10,000 נוסעים נרשמו כתיירים או עוברי דרך, חלקם נשארו בארץ.
גל העלייה הגדול יצר אתגרים כבדים בתחומי הדיור, התעסוקה והשירותים. ערים כתל-אביב וחיפה התקשו לקלוט את כל הבאים, ורבים מן העולים נאלצו להסתפק בתנאים דחוקים.
גורמים בוועד הצירים מסרו כי הם פועלים להסדיר את קליטת העולים ולמצוא להם מקומות עבודה, אך הודו כי הקצב עולה על יכולת הקליטה.
חדר המסחר בירושלים נועד
כנס חדר המסחר בירושלים דן בנושאים אחדים הנוגעים לחיי המסחר בארץ. בין הנושאים שעלו: שיטות הדואר בין תל-אביב ויפו, ביטוח משלוחים לארצות הברית, ותחרות הסחר הגוברת.
חברי חדר המסחר הביעו דאגה מפני ההשפעה של מיתון כלכלי על הסוחרים המקומיים. כמה מן החברים דרשו פעולה ממשלתית לעידוד היצוא והגנה על מוצרים מקומיים.
נציג הממשלה שנכח בכנס מסר כי הממשלה בוחנת את האפשרות לשפר את תנאי הסחר, אך לא הבטיח צעדים מיידיים.
ועדת בחירות תתכנס בשבוע הבא
ועדה של 15 חברים, המורכבת מנציגי הממשלה, הקהלה והוועד הלאומי, תתכנס ב-24 באוגוסט להכנת תקנות בחירות חדשות. הוועדה אמורה לקבוע כללים עדכניים לבחירות מוניציפליות ולבחירות לאספת הנבחרים.
הצורך בתקנות חדשות נובע משינויים דמוגרפיים שחלו בארץ עם גל העלייה הגדול. ערים שגדלו במהירות, כתל-אביב, זקוקות להתאמת ייצוג תושביהן.
גורמים בוועד הלאומי מסרו כי הם מקווים שהתקנות יאושרו עד סוף השנה, כדי לאפשר עריכת בחירות בתחילת 1927.