ועדת מטבע חדשה לפלשתינה

בית החרושת נשר בחיפה, שהחל לפעול לפני כשמונה חודשים, מספק כבר כרבע מצריכת הצמנט בארץ ישראל.

נמסר כי כ-1,200 טון מלט נשלחו מחיפה לביירות, טריפולי ואלכסנדרטה שבסוריה, וכן לקפריסין ולעבר הירדן. המספרים מדברים בעד עצמם: התעשייה העברית מסוגלת לא רק לספק את הצורך המקומי אלא להתחרות בשווקים הסמוכים. איכות הצמנט של נשר נמצאה שוות ערך לצמנט המיובא מאנגליה ומבלגיה.

מפעל נשר מעסיק עשרות פועלים ומהווה דוגמה לתעשייה כבדה בארץ. מנהלי המפעל מתכננים להרחיב את הייצור בחודשים הקרובים.

הנהלת איגוד הכורים הבריטי הצביעה ברוב קטן נגד גיבוש הצעות שלום חדשות למשא ומתן עם בעלי מכרות הפחם.

בהמשך לדיווח, השביתה הנמשכת מחודש מאי אינה מראה סימני שיכוך. הכורים עומדים על דרישתם שלא לקצץ בשכר ולא להאריך את שעות העבודה, כפי שהמליצה ועדת סמואל. בעלי המכרות מצידם מסרבים לחדש את העבודה בתנאים הישנים.

המשק הבריטי סובל קשות מן השביתה. מפעלים רבים הפחיתו ייצור בשל מחסור בפחם, ומחירי הפחם המיובא עלו. התוצאה ניכרת גם בארץ ישראל, שם יבואני פחם מתקשים לספק את הביקוש.

הוצאות המחיה באיטליה עולות בהתמדה בעוד שכר העבודה יורד, והפער ביניהם מרחיב.

לפי נתונים שפורסמו, בשנת 1925 עמד מדד השכר על 580 נקודות לעומת מדד צרכי החיים שעמד על 649. הפער בין השניים מלמד על ירידה מתמשכת ברמת החיים של הפועלים האיטלקיים. המשבר הכלכלי באיטליה הולך ומחריף על רקע מדיניות הצנע של מוסוליני.

מומחים מעריכים כי מדיניות ייצוב הלירה האיטלקית, שאליה שואף מוסוליני, תבוא על חשבון רמת החיים של שכבות נרחבות.