דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · כ״ב באלול תרפ״ו · 1 בספטמבר 1926
מוסף סוף השבוע · י״ח באלול תרפ״ו · 28 באוגוסט 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

חיסון נגד טיפוס המעיים נפתח בתל-אביב

מן הארץ

4,180 חיסונים בעפולה ואף מקרה חדש

מבצע חיסון חופשי נגד טיפוס המעיים נפתח היום בתל-אביב, לאחר שהמחלה התפשטה בעיר במהלך השנה ופגעה בעשרות תושבים.

באזור עפולה הוכיח מבצע חיסון דומה את יעילותו. מאז סוף יוני ניתנו באזור 4,180 חיסונים, ומאז ו' באוגוסט לא דווח אף על מקרה חדש של המחלה. הנתון מעודד, שכן טיפוס המעיים היה נפוץ באזור ההוא קודם לכן.

החיסון ניתן בחינם לכל תושב הפונה לתחנות הבריאות. רופאי הדסה מסבירים כי החיסון מורכב משלוש זריקות בהפרש של שבוע כל אחת, ולאחריהן מתפתחת חסינות למשך שנה עד שנתיים. הרופאים קוראים לכל תושב, ובייחוד לעובדים, לילדים ולאמהות, לגשת ולהתחסן בלא דיחוי.

כנס מורי כיתה א' בשיטות חינוך

כנס ראשון מסוגו של מורי כיתה א' התכנס לדון בשיטות בדיקה פסיכולוגיות של ילדים בגיל הרך, בתפקיד האגדות והסיפורים בהוראה, ובשאלות היגיינה בבית הספר.

הכנס עוסק בשאלה שמעסיקה חוקרי חינוך ברחבי אירופה: כיצד לזהות את כישוריו ומגבלותיו של הילד בשלב מוקדם, עוד לפני שהוא נכנס ללמוד קרוא וכתוב. שיטות הבדיקה הפסיכולוגיות שנדונו מבוססות על עבודותיו של אלפרד בינה, החוקר הצרפתי שפיתח מבחני משכל לילדים לפני כעשרים שנה. המורים המשתתפים דנו כיצד להתאים כלים אלה לילד העברי בארץ ישראל.

נושא נוסף שנדון הוא תפקיד האגדה והסיפור בחינוך הקטנים. המרצים הדגישו כי הסיפור אינו בידור בלבד אלא כלי חינוכי מן המעלה הראשונה: באמצעות אגדות מן המקרא, מן הטבע ומן החיים, הילד לומד להבחין בין טוב לרע, לפתח דמיון, ולבנות אוצר מילים.

פינת הצומח

האקליפטוס ומלחמתו בביצה

בין העצים שנטעו ברחבי הארץ בשנים האחרונות, אין עץ שמעורר תקווה ומחלוקת כאחד כמו האקליפטוס, הענק האוסטרלי שהגיע לחופי הים התיכון כדי לייבש ביצות ולהציל חיי אדם.

האקליפטוס שייך למשפחת ההדסיים ומוצאו מאוסטרליה. הוא גדל במהירות יוצאת דופן: עץ צעיר עשוי להגיע לגובה של עשרה מטרים בתוך שלוש שנים בלבד. שורשיו חודרים עמוק לתוך האדמה ושואבים כמויות גדולות של מים, ותכונה זו הפכה אותו לנשק עיקרי במלחמה בביצות.

הקשר בין הביצה ובין מחלת הקדחת ידוע כבר מן המאה הקודמת. יתוש האנופלס, הנושא את טפיל הקדחת בדמו, מטיל את ביציו במים עומדים. כל ביצה שמיובשת מצמצמת את שטח הרביה של היתוש, וכל יתוש פחות פירושו פחות חולים. נטיעות אקליפטוס נעשות לפיכך לא משום יופיו של העץ אלא משום תועלתו הרפואית.

בארץ ישראל ניטעו אקליפטוסים בעמק יזרעאל, בסביבות חדרה ובעמק החולה. בחדרה מספרים הוותיקים כי לפני שלושים שנה, בטרם ניטעו העצים, היתה הקדחת גוזרת מיתה על רבים מן המתיישבים. לאחר הנטיעה פחתו מקרי המחלה בהדרגה.

יש חולקים על יעילות האקליפטוס ומציינים כי ייבוש ביצות באמצעות תעלות ניקוז יעיל יותר. אולם גם המפקפקים מודים כי העץ מספק עצה טובה לבנייה, צל נעים, ושמן ארומטי המשמש ברפואה. כך או כך, עצי האקליפטוס הפכו לסמל של ההתיישבות החדשה ושל הניצחון האיטי על הטבע העוין.

מקורות לידיעה