מגפת הטיפוס בעמק
מאה ושישים חולים בנהלל ובעין חרוד, חיסוני הבקר הושלמו, ופרויקט טיל רוסי לירח
השבוע הביא תזכורת קשה: בניין הארץ אינו רק ענין של אדמה ופוליטיקה אלא גם של מים נקיים ורפואה. מגפת הטיפוס שפרצה בעמק יזרעאל פגעה במאה ושישים איש וגבתה שישה קרבנות. במקביל הושלמה מערכת החיסונים נגד מגפת הבקר בכל רחבי הארץ.
בין מעבדות החיסון לבין בארות המים המזוהמות נפרש כל המתח שבין מדע מודרני לבין תנאי חיים פרימיטיביים. הרפואה יודעת כבר כיצד להילחם בטיפוס, אולם ידע בלא תשתית הוא כנר בלא שמן.
מכשירי-חשמל מודרניים
לכל בית מתקדם
חברת הטכניקה העברית
מגפת טיפוס בעמק יזרעאל: ניתוח רפואי
מגפת טיפוס הבטן פרצה בישובי עמק יזרעאל, ובראשם נהלל ועין חרוד, ופגעה במאה ושישים איש, מהם שישה נפטרו.
קדחת הטיפוס, הנגרמת על ידי חידק הנקרא בשם המדעי 'באצילוס טיפי', מתפשטת בעיקר דרך מי שתייה מזוהמים. החידק חודר אל מערכת העיכול, מתרבה בדם ובבלוטות המעיים, וגורם לקדחת גבוהה, כאבי ראש עזים ולפעמים דלקת מעיים מסוכנת. התקופה שבין ההידבקות ובין הופעת הסימנים הראשונים נמשכת שבוע עד שלושה שבועות, וזו הסכנה הגדולה: החולה מדביק את סביבתו עוד בטרם ידע כי הוא חולה.
לדברי מקורות רפואיים, הגורם העיקרי למגפה הוא מצב המים בישובי העמק. הבארות אינן עמוקות דיין, והניקוז הפתוח מאפשר לשפכים לחלחל אל מי התהום. ממשלת המנדט הוזהרה לא אחת על מצב התברואה בעמק, אולם לדברי 'דבר' ו'הארץ', השירותים הרפואיים שהוקצו לישובים אלה דלים ביותר. ועדת המנדטים בז'נבה דחתה דווקא השבוע את תביעות הישוב בענייני בריאות, ודחייה זו מקבלת משמעות חדשה לנוכח המגפה.
הטיפול הידוע כיום בטיפוס מתמקד בבידוד החולה, במתן נוזלים ובהקפדה על ניקיון. חיסון נגד טיפוס קיים, אולם הוא אינו נפוץ עדיין בישובים החקלאיים. רופאי הדסה ורופאי ממשלת המנדט הגיעו לעמק, אך המרחק מן המרפאה הקרובה ומחסור באספקה רפואית מקשים על הטיפול.
הרכבות חיסון נגד מגפת הבקר הושלמו
מערכת החיסונים נגד מגפת הבקר שפשטה בארץ בחודשים האחרונים הושלמה, והנסיוב הובא ממצרים.
מגפת הבקר, מחלה נגיפית הפוגעת בבהמות בית ובבהמות בר, הייתה בעבר אחד מן המכות הקשות ביותר לחקלאות. הנגיף מתפשט במהירות בין עדרים סמוכים, וללא חיסון שיעור התמותה עלול להגיע לשמונים אחוזים ויותר. הנסיוב שהובא ממצרים מבוסס על שיטת פסטר המוכרת: הזרקת חומר מוחלש של הנגיף אל גוף הבהמה, כך שמערכת הגוף מפתחת הגנה מבלי שהבהמה חולה ממש.
לדברי שירות הווטרינריה הממשלתי, הרכבות החיסון סיירו בכל אזורי הארץ, מן הגליל ועד הנגב, וחיסנו אלפי ראשי בקר. המלאכה ארכה שבועות והצריכה שיתוף פעולה בין השלטונות לבין חקלאים יהודים וערבים כאחד.

פרויקט טיל רוסי לירח
מרוסיה נמסר על פרויקט לבניית טיל שיגיע אל הירח, תוכנית שנשמעת כמעט כדברי אגדה.
הידיעה, שפורסמה ב'פלשתין בולטין', אינה מפרטת שמות מדענים או מועדים מדויקים, אולם היא משתלבת במגמה הולכת וגוברת של עניין בטיסה מעבר לאטמוספירה. בשנה שעברה ביצע המהנדס האמריקני רוברט גודארד ניסוי מוצלח בטיל המונע בדלק נוזלי, וכעת, לפי הידיעות, גם המדענים הרוסים מפתחים רעיונות דומים. העיקרון פשוט מבחינה תיאורטית: טיל הדוחף גזים לאחוריו בלחץ גדול ינוע קדימה, כשם שרובה בועט לאחור כשכדור יוצא ממנו. אולם המעבר מן התיאוריה למעשה דורש פתרון בעיות אדירות: דלק בכמות עצומה, חומרים העמידים בחום קיצוני, ושליטה מדויקת בכיוון.
הביצה, המים והקדחת
בימי הקיץ הללו, כשהידיעות על מגפת הטיפוס בעמק מטרידות את כולנו, ראוי שנעצור לרגע ונבחן את היחס העמוק שבין מים, ביצות ומחלות בארצנו.
ארץ ישראל שופעת מעיינות ובארות, אך רבים ממקורות המים אינם טהורים כפי שהעין רואה. המים הזורמים בנחלים פתוחים ובביצות עוברים דרך אדמה ספוגה בפסולת, ובדרכם קולטים חידקים הגורמים לקדחת טיפוס, לדיזנטריה ולמחלות מעיים אחרות. הביצה אינה רק מקור ליתושי הקדחת (המלריה), אלא גם מקום רבייה לחיידקים מסוגים רבים.
עבודת הייבוש שמבצעים מהנדסי הקרן הקיימת לישראל בעמק יזרעאל ובעמק חפר נועדה לא רק לשחרר קרקע לחקלאות, אלא גם לחסל את מוקדי המחלה. כשמייבשים ביצה, מסלקים את המים העומדים שבהם מתרבים יתושי האנופלס הנושאים את טפיל המלריה, ובד בבד מונעים את החלחול המזוהם אל מי התהום. אהרן אהרנסון, חוקר הצמחים מעתלית שנספה במלחמה הגדולה, כתב עוד לפני שנים על הקשר שבין ניקוז המים לבריאות הישוב החקלאי.
השיטה הנהוגה כיום בייבוש ביצות משלבת חפירת תעלות ניקוז עמוקות עם שתילת עצי אקליפטוס, ששורשיהם העמוקים שואבים מים מן הקרקע ומייבשים אותה. אך ייבוש לבדו אינו מספיק: יש להקפיד גם על הרחקת שפכים ממקורות השתייה ועל בניית בארות עמוקות ומרופדות שאינן חשופות לחלחול.
הלקח שמגפת הטיפוס בעמק מלמדת אותנו הוא כי אי אפשר לבנות ישוב חקלאי בריא בלא השקעה בתשתית מים נקייה. האדמה נותנת את לחמה, אך המים, אם אינם טהורים, נוטלים את הבריאות.
ביאור רפואי
- חידק הטיפוס חי במים מזוהמים ונכנס אל הגוף דרך הפה. משם הוא מגיע אל הדם ואל בלוטות המעיים, גורם לקדחת גבוהה ולחולשה כללית. תקופת הדגירה: שבוע עד שלושה שבועות.
- חיסון פעיל פועל על עיקרון פסטר: חומר מוחלש או מומת של הגורם המחלתי מוזרק אל הגוף, ומערכת ההגנה הטבעית לומדת לזהות אותו ולהילחם בו בטרם יגרום נזק.
- ייבוש ביצות מסלק את המים העומדים שבהם מתרבים יתושי המלריה (מסוג אנופלס) ובד בבד מונע חלחול שפכים אל מי התהום, ובכך מצמצם גם קדחת טיפוס וגם מלריה בפעולה אחת.
בקצרה
- לדברי מקורות מרוסיה, מדענים סובייטים מפתחים תיאוריות לגבי טיסה מחוץ לאטמוספירה. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות ייבנה כלי טיס שיעבור את גבולות האוויר הידועים לנו.
- מחקר שפורסם ב'פלשתין בולטין' דן ביתרונות הבריאותיים של הפאה הקצרה לנשים: פחות זיהומים בקרקפת, אוורור טוב יותר, וניקיון קל.
מקורות
מקורות
- דבר, 22-26 באוגוסט 1926
- הארץ, 22-26 באוגוסט 1926
- Palestine Bulletin, 22-27 באוגוסט 1926