מאה וחמישים מורים כינסו את בית הספר העברי
כנס המורים הראשון בירושלים, ביקורת ספר מבודפשט, ויובל מקווה ישראל
השבוע הזה שייך לא רק לפוליטיקאים ולפועלים אלא גם למחנכים. בירושלים נפתח הכנס הארצי הראשון של מורי בתי הספר העבריים: מאה וחמישים מורים מכל הארץ התכנסו לדון בעתיד החינוך העברי. בד בבד נחגג יובלה של מקווה ישראל, בית הספר החקלאי הוותיק ביותר בארץ.
בין קירות בית המדרש למורים בירושלים נשמעו השבוע קולות שונים על שאלה אחת: מה ילמד הילד העברי, ולמה? השאלה הזו, שנדמה כי היא פשוטה, חושפת סדקים עמוקים בין זרמים שונים בישוב.

בית-הדפוס העברי
ספרים אמנות ותרבות
אחד-העם 7, תל-אביב
מן הארץ
הכנס הארצי למורי בתי הספר העבריים
כנס ראשון מסוגו של מורי בתי הספר העבריים נפתח בירושלים בהשתתפות מאה וחמישים מורים מכל רחבי ארץ ישראל.
המורים הגיעו מתל אביב, מחיפה, מירושלים, מן המושבות ומן הקבוצות. על סדר היום עמדו שאלות יסוד: תוכנית הלימודים האחידה, הכשרת מורים חדשים, מעמד המורה בישוב, ואחדות הלשון בבתי הספר מזרמים שונים. הדיון המרכזי סבב סביב היחס בין חינוך לאומי-תרבותי לבין הכשרה מעשית ומקצועית.
נמסר כי מספר דוברים דרשו להגביר את הוראת המלאכה ועבודת הכפיים בבתי הספר, בעוד אחרים טענו כי בלא בסיס של לשון, תנ"ך והיסטוריה, כל הבנייה הלאומית חסרת משמעות. הוויכוח הזה, שהדהד גם בעמודי 'דבר' ו'הארץ', משקף מתח עמוק יותר בישוב כולו.
הכנס קיבל ברכות מן הוועד הלאומי ומן ההנהלה הציונית, ונמסר כי מסקנותיו יוגשו כתזכיר לממשלת המנדט, שממנה מבקשים המורים הגדלת תמיכה בחינוך העברי. בקשה זו מתחזקת לנוכח המלצת ועדת המנדטים להגדיל את התמיכה בחינוך דווקא.
מן העולם
ביקורת: 'היהדות והנצרות' מאת יוחנן פלגי
בגליון 'הארץ' מיום שלישי פורסמה ביקורת על ספר חדש שיצא לאור בבודפשט, 'היהדות והנצרות' מאת יוחנן פלגי.
הספר, שנכתב בגרמנית ויצא בהוצאה הונגרית, עוסק ביחסים ההיסטוריים בין שתי הדתות הגדולות מימי בית שני ועד ימינו. המבקר ב'הארץ' ציין כי פלגי מביא גישה חדשה הרואה ביהדות ובנצרות לא שתי מערכות עוינות אלא שתי ענפים של עץ אחד, שנפרדו בנסיבות היסטוריות ולא בהכרח בתוכן. עמדה זו, שהיא שנויה במחלוקת, מעוררת עניין מיוחד דווקא בתקופה שבה שאלת מעמד היהודים באירופה חוזרת ועולה.
הספר עדיין אינו מתורגם לעברית, אך המבקר הביע תקווה כי ימצא לו מתרגם בארץ ישראל.
יובל לקראוויזר מנהלת מקווה ישראל
מקווה ישראל, בית הספר החקלאי הוותיק ביותר בארץ שנוסד בשנת 1870 על ידי חברת כל ישראל חברים, חגג השבוע יובל לכבוד מנהלתו. החגיגה, שנערכה בחצר בית הספר, הפגישה בוגרים, מורים ואנשי ציבור.
מקווה ישראל הוא מוסד ייחודי בנוף החינוכי הארץ-ישראלי: הוא שילב מראשיתו לימודי חקלאות מעשיים עם חינוך כללי, ובוגריו עובדים כיום ברחבי הארץ כחקלאים, מדריכים ומנהלי משקים. בית הספר הוא גם תחנת ניסויים חקלאית פעילה, שבה נבדקים זנים חדשים של ירקות, פירות וגידולי שדה המתאימים לאקלים הארץ.
החגיגה הייתה גם הזדמנות להעלות את שאלת היחס בין חינוך עיוני לחינוך מעשי, שאלה שהדהדה גם בכנס המורים בירושלים.
רקע תרבותי
- מערכת החינוך העברית בארץ ישראל מונה כיום כמאתיים שישים ושישה בתי ספר, בתקציב כולל של כמאה ושבעת אלפים לירות. רובם פועלים בשלושה זרמים: כללי, עובדים ומזרחי.
- מקווה ישראל הוא המוסד החינוכי העברי הוותיק בארץ, שנוסד חמישים ושש שנה לפני כנס המורים הנוכחי. שפת ההוראה בו הייתה בתחילה צרפתית, ועברה לעברית בהדרגה.
- פטירת הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, שנודעה השבוע, מזכירה את הקשר העמוק בין עולם הישיבות לבין החינוך העברי: חיבוריו 'אור שמח' ו'משך חכמה' הם מאבני היסוד של לימוד התורה בכל תפוצות ישראל.
בקצרה
- הלווייתו של ד"ר פישמן בתל אביב לוותה בהספדים שהדגישו את תרומתו לחיי התרבות והציבור בעיר הצעירה.
- מבודפשט ומווינה ממשיכים להגיע ספרים חדשים בנושאי יהדות, פילוסופיה והיסטוריה. המרחק הגיאוגרפי אינו מפסיק את הזרימה התרבותית.
- כנס המורים צפוי להמשיך גם בשבוע הבא, ומסקנותיו יפורסמו בעיתונות.
מקורות
מקורות
- דאר היום, 27 באוגוסט 1926
- הארץ, 23-24 באוגוסט 1926
- Palestine Bulletin, 27 באוגוסט 1926