דלג לתוכן העמוד
bookmark

י״ח באלול תרפ״ו28 באוגוסט 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · י״ח באלול תרפ״ו · 28 באוגוסט 1926

דמויות השבוע

יצחק בן-צבי

יצחק בן-צבי, יושב ראש הוועד הלאומי, בין הפטיש הפוליטי לסדן הפועלים

דיוקן יצחק בן-צבי
יצחק בן-צבי, יושב ראש הוועד הלאומי

השבוע הזה, כשיצחק בן-צבי עלה אל לשכת הנציב העליון בירושלים, הוא נשא עמו לא רק תזכיר מסודר של הוועד הלאומי אלא את צעקתם החרישית של אלפי פועלים בטלים ברחבי הארץ. בן אדמת פולטבה, שנקלע אל מהפכות ומאסרים בטרם מלאו לו עשרים, עומד כעת בראש המוסד הלאומי הנבחר של הישוב העברי ומבקש מן השלטון הבריטי דבר פשוט לכאורה: עבודה.

יצחק שמשילביץ', שנודע בשם יצחק בן-צבי, נולד בשנת 1884 בפולטבה שבאוקראינה למשפחה ציונית פעילה. אביו שמשון בן-צבי היה מראשוני חובבי ציון באזור ועשה למען העברית והציונות. הבן הצעיר ינק את האידיאל הלאומי מבית אביו, אך לא הסתפק בנאומים: עוד בימי הנעורים הצטרף למפלגת פועלי ציון והחל לפעול בתנועה המהפכנית ברוסיה.

בשנת 1904, כשפרעות קישינב ואודסה טלטלו את יהדות רוסיה, עמד בן-צבי בשורה הראשונה של ארגוני ההגנה העצמית. הוא ארגן יחידות שמירה בפולטבה ולמד כי בניין לאומי דורש לא רק דיפלומטיה אלא גם כוח ונחישות. לאחר מאסר קצר בידי השלטון הרוסי עלה לארץ ישראל בשנת 1907, והפך תוך זמן קצר לאחת הדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים של הישוב הקטן.

בן-צבי ודוד בן-גוריון, שהיו חברים עוד מימי פועלי ציון ברוסיה, נסעו יחד לקושטא ללמוד משפטים, בתקווה לשרת את הישוב מתוך הכרת החוק העות'מאני. המלחמה הגדולה הפריעה לתוכניותיהם: השניים גורשו מן הארץ בידי השלטון העות'מאני, ובמהלך שהותם בארצות הברית גייסו מתנדבים לגדוד העברי שלחם בצד בריטניה.

בגיל ארבעים ושתיים, יצחק בן-צבי עומד בצומת שבין אקטיביזם לסבלנות, בין הדרישה הנחרצת לבין ההבנה כי בניין מדיני נמדד בעשרות שנים. המפגשים עם פלומר השבוע הם פרק אחד בסיפור ארוך שטרם הגיע לסופו.

תאודורוס פנגאלוס

תאודורוס פנגאלוס, הגנרל שתפס את אתונה ואיבד אותה תוך שנה

דיוקן הגנרל תאודורוס פנגאלוס
הגנרל תאודורוס פנגאלוס, דיקטטור יוון שהופל

באתונה ביום שלישי השבוע התרחש מה שרבים חששו ומעטים העזו לנבא: הגנרל גיאורגיוס קונדיליס, קצין בכיר בצבא היווני, הפיל את הדיקטטור תאודורוס פנגאלוס מכסאו בהפיכה צבאית חדה שכמעט לא שפכה דם. פנגאלוס, שתפס את השלטון בהפיכה דומה לפני פחות משנה, הוגלה לכרתים.

תאודורוס פנגאלוס נולד בשנת 1878 באי סלמיס שבקרבת אתונה למשפחה צבאית. הוא למד באקדמיה הצבאית היוונית והשתלם בצרפת, ומהר מאוד הפך לאחד הקצינים המוכשרים ביותר בצבא היווני. בזמן מלחמות הבלקן ובמלחמה הגדולה שירת בהצטיינות, ובשנים שלאחר המלחמה תפס עמדות מפתח במערכת הצבאית.

יוון של שנות העשרים הייתה מדינה בסערה. האסון הגדול במלחמת טורקיה בשנת 1922, שהביא לגירוש מאות אלפי יוונים מאנטוליה ולמשבר פליטים חסר תקדים, ערער את הממלכה. המלך הוגלה, הרפובליקה הוכרזה, וממשלות חלפו אחת אחרי השנייה. בתוך הכאוס הזה ראה פנגאלוס הזדמנות.

ביוני 1925 ביצע פנגאלוס הפיכה צבאית והפך לשליט יוון בפועל. הוא מינה עצמו לנשיא הרפובליקה בינואר 1926 לאחר בחירות שכמעט כל המפלגות החרימו. שלטונו התאפיין בסמכותיות גוברת: הוא הטיל צנזורה על העיתונות, פיזר את הפרלמנט, ורדף מתנגדים פוליטיים.

פנגאלוס בן הארבעים ושמונה יושב כעת בגלות בכרתים, אי שכבר שימש מקום מפלט ומקום גלות למנהיגים יוונים רבים לפניו. עלייתו ונפילתו תוך פחות משנה מלמדות כי ברפובליקה שבורה, כוח הצבא הוא גם הדרך הקצרה ביותר אל השלטון וגם הדרך הקצרה ביותר אל היציאה ממנו.

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פטירת בעל 'אור שמח' ו'משך חכמה', מגדולי הפוסקים של הדור

דיוקן רבי מאיר שמחה הכהן
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

מדווינסק (דוינאבורג) שבלטביה נמסר בתחילת השבוע על פטירתו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן, מגדולי הפוסקים והמחברים של דורנו. למעלה מארבעים שנה כיהן ברבנות העיר, ושמו הלך לפניו בכל בתי המדרש מווילנה ועד ירושלים.

רבי מאיר שמחה נולד בשנת 1843 בבלטריסק שבפלך וילנה למשפחת רבנים מופלגת. עוד בילדותו ניכרה חריפותו היוצאת מן הכלל, ובני עירו סיפרו כי בגיל צעיר ביותר היה בקי בתלמוד כולו. הוא למד בישיבות ליטא הגדולות והפך בגיל צעיר לאחד מלמדני הדור הבולטים.

בשנת 1888 נתמנה לרבה של דווינסק, עיר בעלת קהילה יהודית גדולה ומגוונת. הוא כיהן בתפקיד זה ללא הפסקה עד יום פטירתו, כמעט ארבעים שנה תמימות. נמסר כי במשך כל השנים הללו סירב להעתיק את מושבו לעיר גדולה יותר, למרות הזמנות חוזרות מקהילות ברוסיה ובפולין.

שני חיבוריו הגדולים הפכו לאבני יסוד בלימוד התורה. 'אור שמח' על הרמב"ם הוא חידושים עמוקים ומקיפים על משנה תורה, המעמידים את שיטת הרמב"ם באור חדש בכל סוגיה וסוגיה. 'משך חכמה' על התורה הוא פירוש מקורי המשלב הלכה, אגדה ומחשבה בדרך שלא נראתה כמותה, ורבים מציטטים ממנו בדרשות שבת בכל תפוצות ישראל.

בפטירת רבי מאיר שמחה הכהן בגיל שמונים ושלוש אובד לעולם היהודי אחד מאחרוני גדולי ליטא, מי שידע לשלב עומק תלמודי עם רוחב דעת ועם אהבת ישראל שלא הכירה גבולות מפלגתיים. חיבוריו, שעוד ילמדו בישיבות דורות רבים אחריו, הם המצבה הנאמנה ביותר לזכרו.