התקפה על גבול אפריקה האנגלית

קהיר, ששה עשר בספטמבר. השלטונות הצרפתיים פרסמו הודעה רשמית על מעשי המורדים בסוריה ועל הפרעות שנעשו במקומות שונים, ובה האשימו את הועד הפועל הסורי בהפצת ידיעות כוזבות על המצב בסוריה.

מזכירות הועד הפועל פרסמה היום בעתונים תשובה ארוכה. היא מכחישה את דברי ההודעה, ומאשימה את השלטונות כי החריבו את חציה של דמשק וכי החריבו ששים וחמישה כפרים בג׳בל דרוז, בגוטה, בבקאע ובסביבות בעלבק. בסופה תובעת התשובה כי חבר הלאומים ימנה חקירה בינלאומית על המצב בסוריה.

מן הידיעות עולה עוד כי הממשלה הצרפתית מוסיפה לטפל במרד, וכי נכנעו לפניה עשרים ושש משפחות דרוזיות. שתי הידיעות באות ביום אחד ואינן סותרות זו את זו: הכנעתן של משפחות אחדות אינה סופו של מרד.

וראוי לשים לב לצירוף. באותו יום עצמו תובעת בריטניה ועדת חקירה בינלאומית מאיטליה, ותובע הועד הפועל הסורי ועדת חקירה בינלאומית מחבר הלאומים. ועדה כזאת היא הכלי שכל צד מבקש להעמיד בו את יריבו, ואין היא קמה אלא בהסכמת שני הצדדים.

לונדון, ששה עשר בספטמבר. קצת מן העתונים מודיעים כי אירלנד דורשת את המושב הקבוע התשיעי של מועצת חבר הלאומים. הידיעה נמסרת בלשון זהירה ואין עמה הודעה רשמית.

ובעת ובעונה אחת נמסר מז׳ניבה כי הועידה בחרה נציגים למושבים הבלתי קבועים: רומניה לשלוש שנים, סין והולנד לשנתים כל אחת.

מועצת חבר הלאומים בנויה משני סוגי מושבים. הקבועים שמורים למעצמות הגדולות, והבלתי קבועים נבחרים לתקופה קצובה. משום כך אין דין תביעה למושב קבוע כדין בחירה למושב בלתי קבוע: הראשונה משנה את מבנה המועצה עצמה, והשניה ממלאה כסא שנתפנה.

המתיחות שבין איטליה ובין צרפת לא שככה. נמסר כי בליבורנו התאספו המונים ושרפו את דגל הקונסוליה הצרפתית, וכי הפגנות נערכו גם בערים אחרות באיטליה.

מצדו השני של הגבול מסופר כי המשטרה הצרפתית פעלה להוריד דגל איטלקי שהונף בידי המון, ונשמעו שם קריאות בוז. מן הידיעות עולה עוד כי צירה של איטליה בפריז נתקבל לראיון, וכי בחוגי רומא מדברים על עמדה חדשה כלפי צרפת.

הידיעות באות משני צדדים ומשני עתונים, וכלשונן אנו מדפיסים אותן. ודגל הקונסוליה אינו בגד התלוי על מוט: הוא סימנה של מדינה זרה בעיר, והשורף אותו יודע היטב אל מי מכוונת האש.

בסקירה שנתפרסמה היום נמסר כי השפעתה של רוסיה הסוביטית בפרס הולכת וגדלה, ואילו השפעתה של אנגליה הולכת ופוחתת. פרס, שהיתה שנים רבות בת ברית נאמנה לאנגליה, מתחילה לדברי הסקירה לפרוק מעליה את העול.

הסקירה מונה את דרכי המסחר בין הסיבות. סחורה הבאה מן הצפון עושה דרך קצרה אל השווקים הפרסיים, ואילו הסחורה האנגלית צריכה לדרך ארוכה ויקרה ממנה. מי ששולט בדרך שולט בשוק. השפעה כזאת מתחילה במחיר, ורק אחר כך היא נכתבת בהסכמים.

הסקירה עצמה אינה מביאה הסכמים ותאריכים, ואף אנו לא נוסיף עליהם. דעה שנתפרסמה היא זו, ולא הודעה של ממשלה.

נמסר כי חיל מקומי בבחרין התנפל על שני פקידי הקונסוליה הבריטית ופצע אותם קשה. המושל הבריטי שלח מיד גדוד צבא אל המקום, והחיילים התנפלו על הכפרים והרסו אותם.

ומבצרה מסופר כי ששה אנשים, שנידונו למיתה בחודש אפריל על רציחתו של סוחר יהודי, שברו את דלת בית הסוהר וברחו דרך הגבול הפרסי. שם הנרצח נדפס באותיות מטושטשות, ועל כן הוא חסר כאן.

שתי הידיעות באות מאותו חבל ומאותם ימים, ושתיהן מעידות על מיעוט השלטון בפינות רחוקות: במקום אחד נמדדת התגובה על התנפלות בכפרים שנהרסו, ובמקום אחר יוצאים נדונים למיתה בדלת שבורה ואיש אינו עוצר בהם.