דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום חמישי · ה׳ בתמוז תרפ״ו · 17 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · ל׳ בסיון תרפ״ו · 12 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

דואזי הגיע לאירקוטסק בדרכו לטוקיו

מן העולם

טיסת שיא: דואזי בסיביר

הטייס הצרפתי פלטיה דואזי הגיע לעיר אירקוטסק בסיביר, בדרכו לטוקיו, בטיסה חוצת יבשות שמעוררת הדים רבים בעולם התעופה.

המסע, שהחל בפריז לפני ימים אחדים, עובר מעל אירופה המזרחית והערבות הרוסיות. דואזי טס במטוס דו-כנפי צרפתי המצויד במנוע בן מאות כוחות סוס, הנושא מיכלי דלק מוגדלים שמאפשרים לו לעבור מרחקים של אלפי קילומטרים ללא תדלוק. בכל תחנת ביניים נוחת הטייס, מתדלק את מטוסו ובודק את המנוע לפני המשך הדרך.

הקושי העיקרי בטיסה זו אינו טכני בלבד אלא גם ניווטי. בשטחים הרחבים של סיביר אין ציוני דרך ברורים, והטייס נסמך על מצפן, מפות ועל זיהוי נהרות ועיירות מלמעלה. בעונה זו, ימי הקיץ הארוכים בצפון מקלים על הטיסה, שכן האור נמשך כמעט עשרים שעות ביממה.

אם יצליח דואזי להגיע ליפן, תהיה זו הוכחה נוספת ליכולתו של מטוס יחיד לחצות את רוחב אסיה, מרחק שעד לאחרונה נדרשו לו ספינות וימים רבים.

מן המעבדה

מכניקת הגלים: תיאוריה חדשה

ורנר הייזנברג, הפיסיקאי הגרמני
ורנר הייזנברג, הפיסיקאי הגרמני

באוניברסיטאות אירופה נדונה בימים אלה תיאוריה חדשה ומפתיעה על מהות החומר, שמציע הפיסיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר מאוניברסיטת ציריך.

שרדינגר הציג סדרה של מאמרים שבהם הוא מתאר את התנהגות חלקיקי החומר הזעירים ביותר בעזרת משוואות גליות, כלומר: כשם שגלי הים מתנהגים לפי חוקים מתמטיים קבועים, כך גם חלקיקי החומר נעים לפי דפוסי גלים. הרעיון הוא שחלקיק זעיר, כגון אלקטרון, אינו רק כדור קטן הנע במסלול, אלא נושא גם תכונות של גל.

במקביל, הפיסיקאי הגרמני הצעיר ורנר הייזנברג מגטינגן פיתח שיטה אחרת, המבוססת על טבלאות מספרים מתמטיות. מתמטיקאים הוכיחו כעת כי שתי השיטות שקולות, כלומר נותנות את אותן תוצאות למרות שמראן שונה לחלוטין. לדברי מקורות אקדמיים, התגלית הזו מפתיעה את חוגי המדע, שכן שתי גישות שנראו כסותרות מתבררות כשני צדדים של אותו מטבע.

מן הארץ

ממצאי ברונזה בתל אל-נצבה

החפירות הארכיאולוגיות בתל אל-נצבה, הממוקם צפונית לירושלים, נמשכות ומעלות ממצאים חדשים ומעניינים מתקופת הברונזה.

החופרים, הפועלים מטעם בית הספר לחקר המקרא של קליפורניה, חשפו כלי ברונזה נוספים בשכבות העמוקות של התל. הממצאים כוללים כלי עבודה וכלי נשק שעשויים לשפוך אור חדש על חיי התושבים הקדומים באזור. הברונזה, סגסוגת של נחושת ובדיל, שימשה את תושבי הארץ לפני אלפי שנים ליצירת כלים חזקים יותר מנחושת טהורה.

תל אל-נצבה מזוהה על ידי חוקרים עם המצפה המקראית, עיר שהיתה מרכז דתי ומנהלי בימי שופטי ישראל ומלכיו. החפירות צפויות להימשך עוד חודשים אחדים לפני הפסקת הקיץ.

פינת הצומח

החרוב: עץ הלחם של ארץ ישראל

החרוב: עץ הלחם של ארץ ישראל
החרוב: עץ הלחם של ארץ ישראל

בין העצים המוכרים ביותר בנופה של ארץ ישראל בולט החרוב, עץ ירוק-עד שעליו הכהים והעבים מצלים על שבילי ההרים כבר מאות שנים. הוא עץ שאינו זקוק לטיפול, אינו דורש השקיה, ומתקיים גם בקרקעות סלעיות שבהן אין עץ אחר שורד.

החרוב שייך למשפחת הקטניות ומגיע לגובה של עשרה מטרים ויותר. גזעו עבה ומפותל, קליפתו חומה ומחוספסת, ועליו בנויים מזוגות עלעלים עגלגלים. העץ פורח בסתיו, ופירותיו, התרמילים הארוכים והחומים, מבשילים כעבור שנה שלמה, בקיץ שאחרי.

בארץ ישראל ובארצות הים התיכון משמש החרוב מקור מזון לאדם ולבהמה. הפירות עצמם מתוקים וניתן לאוכלם חיים, ומהם מפיקים דבש חרובים סמיך שמשמש תחליף לסוכר. במסורת היהודית מוכר החרוב מסיפורו של רבי שמעון בר יוחאי שניזון ממנו במערה, ובמדרשים הוא מסמל פשטות ואורך רוח.

זרעי החרוב, שגודלם ומידותיהם אחידים להפליא, שימשו בעת העתיקה כיחידת מידה למתכות יקרות. מכאן נגזרה המילה "קראט", שעד היום משמשת למדידת זהב ואבנים יקרות. עובדה זו מלמדת עד כמה שזור עץ זה בתולדות המסחר והתרבות של אזורנו.

החרוב גדל באופן טבעי בהרי יהודה, בגליל ובכרמל, ומשרד החקלאות של ממשלת המנדט מעודד את נטיעתו כעץ פרי בעל ערך כלכלי. חקלאים בכפר תבור ובעמק יזרעאל החלו בשנים האחרונות לטעת חרובים לצד הזיתים והתאנים, בתקווה שתנובתם תשפר את הכנסות המשק.

מקורות לידיעה