דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · ד׳ בתמוז תרפ״ו · 16 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · ל׳ בסיון תרפ״ו · 12 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

חפירות תל אל-נצבה חושפות ממצאים

מן הארץ

ממצאי ברונזה חדשים בתל אל-נצבה

חפירות ארכיאולוגיות בתל אל-נצבה שליד ירושלים חושפות ממצאים חדשים מתקופת הברונזה, ומדענים מאירופה ביקרו באתר בימים האחרונים.

החפירות, המתנהלות בהנהלת מומחים מאמריקה ומאירופה, נמשכות זה מספר עונות. השנה חשפו החופרים שכבות חדשות המעידות על יישוב מבוצר שפעל במקום לפני אלפי שנים. נמצאו כלי חרס, כלי עבודה מאבן ומתכת, ושרידי חומות הגנה.

המדענים האורחים, שהגיעו מגרמניה ומאנגליה, בחנו את הממצאים והביעו התפעלות מאיכות השימור. אחד מהם ציין כי הממצאים משנים את ההבנה הקיימת של דפוסי ההתיישבות בארץ ישראל בתקופת הברונזה.

חפירות אלה מצטרפות לעבודה ארכיאולוגית ענפה ברחבי ארץ ישראל, המושכת מדענים מכל רחבי העולם ומעשירה את ידיעותינו על ההיסטוריה הקדומה של הארץ.

מן העולם

ויכוח על תורת הגלים של שרדינגר

מכניקת הגלים של ארווין שרדינגר מעוררת דיון סוער באוניברסיטאות אירופה, כשמדענים בוחנים את יחסה לתורת המטריצות של ורנר הייזנברג.

שרדינגר, הפיזיקאי האוסטרי מאוניברסיטת ציריך, פרסם השנה סדרת מאמרים בכתב העת Annalen der Physik שבהם הוא מציג גישה חדשה לתיאור התנהגות חלקיקים זעירים. לפי תורתו, החלקיק אינו נקודה קטנה הנעה במסלול קבוע, אלא גל המתפשט במרחב, ואת מצבו ניתן לתאר באמצעות משוואה מתמטית אחת.

הייזנברג, בן גטינגן, הציג כבר בשנה שעברה תיאוריה שונה לחלוטין: לדבריו, ניתן לחשב את התכונות הנצפות של החלקיקים באמצעות מטריצות, מערכי מספרים מסודרים. שתי התיאוריות נראות שונות מיסודן, אך מדענים אחדים סבורים כי הן תיאורים שונים של אותו מצב טבעי.

המדע החדש הזה, שקיבל את השם "מכניקה קוונטית", מבקש להסביר מדוע אטומים פולטים אור בצבעים מסוימים בלבד, ומדוע חומרים מסוימים מוליכים חשמל ואחרים אינם. הדיון בין שתי הגישות צפוי להימשך, ויש לדמיין כי תוצאותיו ישנו את הבנתנו את טבע החומר עצמו.

פינת הצומח

האקליפטוס: העץ ששותה ביצות

האקליפטוס: העץ ששותה ביצות
האקליפטוס: העץ ששותה ביצות

בעמקי הארץ, שם עדיין עומדים מימי החורף ומצמיחים קדחת, נוטעים בשנים האחרונות עצים גבוהים וריחניים שהגיעו מן הקצה האחר של כדור הארץ. האקליפטוס, עץ אוסטרליה, הפך לבן ברית מפתיע של המתיישבים בארץ ישראל.

עץ האקליפטוס הוא שותה מים ללא לאות. שורשיו חודרים עמוק אל תוך הקרקע, יותר מכל עץ מקומי, ושואבים כמויות גדולות של מים. תכונה זו היא הסוד שמאחורי נטיעתו בעמקים: כשהעץ שואב את המים העומדים, הביצה מתייבשת, ועמה נעלם יתוש האנופלס, נושא הקדחת.

הברון רוטשילד החל בנטיעת אקליפטוסים בחדרה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת, ומאז התפשטה הנטיעה לעמק יזרעאל, לעמק חפר ולעמק הירדן. הקרן הקיימת לישראל מדווחת על אלפי שתילים חדשים בכל עונה. העצים גדלים במהירות ניכרת ומגיעים לגובה של עשרים מטר בתוך שנים ספורות.

מלבד ייבוש הביצות, משמש עץ האקליפטוס גם כמקור לעצי בניין ולדלק. עליו הריחניים, המכילים שמנים נדיפים, מרחיקים יתושים גם באופן ישיר. חקלאים ברחבי הארץ מעידים כי מאז נטיעת שדרות אקליפטוס סביב ישובים, פחתו מקרי הקדחת באופן ניכר.

יש האומרים כי העץ האוסטרלי הוא מן הנשקים היעילים ביותר שבידי המתיישבים נגד המחלה. כשהוא נטוע לצד תעלות ניקוז ושימוש בכינין, ניתן להפוך עמק ביצות למקום ישוב בריא. כך הופך הטבע עצמו, בעזרת ידע ותכנון, מאויב לבן ברית.

מקורות לידיעה