חפירות במקדשי יוון: חידת הטלמונים נפתרה

בחפירות הנמשכות במקדשי יוון העתיקים בגירגנטי (אגריגנטו) שבסיציליה, נפתרה סוף סוף שאלה שהעסיקה ארכיאולוגים זמן רב: מיקומם ומספרם של פסלי הטלמונים הענקיים במקדש זאוס, הגדול שבמקדשים הדוריים.

הטלמונים הם דמויות אנוש ענקיות, עשויות אבן, שנשאו על כתפיהן את קורות התקרה, בדומה לאטלס הנושא את העולם במיתולוגיה היוונית. במקדש זאוס בגירגנטי ניצבו טלמונים בגובה של כשמונה מטרים, ושאלת מספרם המדויק ומיקומם בחזית המקדש נותרה פתוחה מאז החלו החפירות השיטתיות לפני עשרות שנים.

בחפירות האחרונות נחשפו שלושה טלמונים נוספים, וביניהם ראש מזוקן מתקופת הפסל מירון, המאשר כי הפסלים סודרו לאורך כל חזית המקדש. כן שוחרר מקדש אסקלפיוס ממבני משק שהיו בנויים עליו, וניתן כעת לראות את תכניתו המקורית.

ממצאים אלה מוסיפים לתמונה ההולכת ומתבהרת של גירגנטי כמרכז תרבותי יווני מן המעלה הראשונה. המקדשים, שנבנו במאה החמישית לפני הספירה, מעידים על עושר ועל שאפתנות אדריכלית שלא נפלה מזו של אתונה עצמה.

חפירות תל א-נצבה שליד ירושלים, הנערכות בשיתוף אוניברסיטה אמריקנית והאוניברסיטה העברית, ממשיכות להניב ממצאים מרשימים מתקופת הברונזה.

בחודשים האחרונים נחשפו ראשי חצים, סיכות וכן מחרשה זעירה עשויה ברונזה, המעידים על קיום יישוב מאורגן במקום בתקופה קדומה. מדענים אירופיים שביקרו באתר הביעו התפעלות מהממצאים ומשיטת החפירה.

החפירה חשובה במיוחד מפני שהיא מדגימה את שיתוף הפעולה בין חוקרים אמריקנים ועבריים בפלשתינה. כל ממצא מתועד ומצולם, והקטלוג מאפשר השוואה לאתרים דומים בגליל וביהודה.

בקהילת הפיסיקה האירופית נמשך ויכוח סוער בין שתי שיטות מתמטיות המנסות לתאר את התנהגות החלקיקים הזעירים ביותר בטבע. מצד אחד עומדת תורת הגלים של ארווין שרדינגר, ומן הצד השני מכניקת המטריצות של ורנר הייזנברג.

שרדינגר, הפועל בציריך, הציע שכל חלקיק מתנהג כגל, בדומה לגלים על פני מים, וניתן לתאר את מצבו באמצעות משוואה מתמטית שגם תלמיד בית ספר יכול לדמיין. הייזנברג, מגטינגן, הציע שיטה אחרת לגמרי: טבלאות מספרים (מטריצות) שמתארות את מעברי האנרגיה בתוך האטום, אך אינן מציעות דימוי מוחשי.

הפלא הוא שהוכח כבר כי שתי השיטות שקולות מתמטית, כלומר מגיעות לאותן תוצאות חישוביות. אך הויכוח אינו רק על מספרים: השאלה היא האם ניתן לדמיין לעצמנו את העולם הזעיר כמו גלים בבריכה, או שמא עלינו לקבל שהמציאות ברמת האטום שונה מכל דבר שאנו מכירים.

חוקרים בקופנהגן, בגטינגן ובווינה עוסקים בפירוש התוצאות, וההשלכות של ויכוח זה עשויות להשפיע על הבנתנו את מבנה החומר לדורות.