עדותו הצפויה של קולונל סטיוארט סיימס בפני ועדת המנדטים הקבועה של חבר הלאומים ב-21 ביוני מעסיקה את כל הגורמים הפוליטיים ביישוב. ד"ר חיים וייצמן מיהר ללונדון מז'נבה כדי להכין את הקרקע, והתזכיר הציוני שהוגש לוועדה חושף פערים עמוקים במדיניות הממשלה כלפי היישוב.
בחוגי ההנהלה הציונית נמסר כי וייצמן פגש כבר בכירים במשרד המושבות והציג בפניהם את עמדת התנועה הציונית. החשש הוא כי סיימס, שכיהן כמושל מחוז הצפון ונחשב לאוהד את הצד הערבי, יציג תמונה חד-צדדית.
התזכיר הציוני מתמקד בשלוש דרישות מרכזיות: הכרה משפטית באספת הנבחרים ובוועד הלאומי, תיקון הפער התקציבי בחינוך (3% ל-17% מהאוכלוסייה), והרחבת ההקצאות הקרקעיות להתיישבות.
ויכוח על אוטונומיית החינוך
מחנה הפועלים חזר ודחה את החלטת ועדת העשרים בנושא אוטונומיית החינוך העברי. הויכוח סובב סביב השאלה מי ישלוט בתכני הלימוד ובמינוי המורים: ההסתדרות הכללית או מוסדות היישוב הנבחרים.
נציגי אחדות העבודה טוענים כי מערכת חינוך אחידה תחת שליטה מרכזית תפגע בזרם העובדים ובערכיו. הם עומדים על כך שלכל זרם (הכללי, המזרחי וזרם העובדים) תישמר עצמאות מלאה.
ערעור על ההחלטה צפוי להיות מוגש להנהלה הציונית. הדיון נוגע ללב היחסים בין הזרמים הפוליטיים ביישוב ולשאלת גבולות הסמכות של המוסדות הנבחרים.
התיישבות בולגרית ליד רחובות
הסדר חדש מאפשר ל-20 משפחות של יהודים מבולגריה להתיישב ליד רחובות. כל משפחה מביאה עמה 300 לירות פלשתינאיות, וקרן הקיימת הקציבה קרקע לצורך ההתיישבות.
המתיישבים יקבלו הלוואות בסך 700 עד 800 לירות, הנפרשות על פני 3 עד 4 שנים. ההסדר נועד להוכיח כי ניתן לקלוט עולים חדשים גם בתנאים הכלכליים הקשים ששוררים בארץ.
בחוגי ההתיישבות מסרו כי מדובר בניסוי שאם יצליח, יוכל לשמש מודל לקליטת קבוצות נוספות מארצות הבלקן, שם חיי היהודים הולכים ומקשים.
הקרע בגדוד העבודה
הפילוג בגדוד העבודה מתגבש: האגף השמאלי פרש רשמית לאחר הצבעה של 315 מול 205 בכינוס האחרון. מרכז חדש של שבעה חברים נבחר לנהל את הגדוד שנותר.
הפרישה מסמנת את סופו של ניסיון לשמור על אחדות בין הזרמים בתוך גדוד העבודה, שהוקם כגוף אחיד של פועלים חלוצים. האגף השמאלי, הנוטה לקומוניזם, יקים מסגרת עצמאית.
בהנהלת ההסתדרות עוקבים בדאגה אחר ההתפתחות. הפילוג עלול להשפיע על כוח העבודה המאורגן באתרי בנייה ובכבישים, שם פועלי הגדוד היו כוח מרכזי.

