משבר הפרנק מאיים על ממשלת בריאן

שביתת הכורים בבריטניה נכנסה לשבועה השביעי, ומחירי הפחם המיובא באירופה ממשיכים לעלות. מפעלי טקסטיל באולדהם נסגרו, וענפי תעשייה נוספים מדווחים על קיצוצים. ספינות משא בנמלים הבריטיים ממתינות ללא מטען.

ההשפעה על ארץ ישראל מוגבלת אך מורגשת: חברת החשמל של רוטנברג מפעילה את תחנותיה בנפט ולא בפחם, אך מחירי משלוחים בינלאומיים עולים. יבואנים בחיפה מדווחים על עיכובים באספקת סחורות מבריטניה.

כלכלנים מעריכים כי אם השביתה תימשך מעבר לקיץ, הנזק לכלכלה הבריטית יהיה חמור מזה של השביתה הכללית שהסתיימה במאי.

שלושת בתי החרושת לספירט בארץ ישראל, בשרונה, בפתח תקוה ובחיפה, השלימו את הקמת הסינדיקט ביניהם. כתוצאה מההסדר, מחיר הטון של ספירט עלה ל-100 לירות פלשתינאיות.

בעלי בתי מלאכה קטנים המשתמשים בספירט כחומר גלם מתלוננים על הייקור. סוחרים ביפו טוענים כי ללא תחרות אין בלם למחירים. ממשלת המנדט טרם הגיבה על ההסדר.

מאמר נרחב שפורסם בדבר דן בשאלה מדוע התעשייה בארץ ישראל אינה מתפתחת כראוי. לדברי הכותב, הסיבה המרכזית אינה עוינות הפועלים או רעיונות סוציאליסטיים, אלא היעדר שכבה של תעשיינים יהודים בעלי ניסיון מעשי.

הכותב טוען כי בארץ לא קמה ומחוץ לארץ לא באה בורג'ואזיה תעשייתית עברית בעלת מסירה וניסיון תעשייתי. ההון היהודי שמגיע לארץ מופנה בעיקר לבנייה ולמסחר, לא למפעלי תעשייה.

הדברים מעוררים דיון ער בחוגים כלכליים. נציגי הקרן הכלכלית לארץ ישראל גורסים כי יש לעודד יזמים מאירופה להקים מפעלים בארץ, ולא להסתפק בעבודות ציבוריות.