מים, שקדים ואלחוט: שבוע של חידושים
זיכיון המים בירושלים, נטיעות שקדים חדשות בגליל, והאלחוט שנושא את הדיפלומטיה לז׳נבה
השבוע הביא עימו שלושה סיפורים על תשתית ועתיד: זיכיון המים של מאברומטיס בירושלים הועבר לידיים בריטיות, שדות שקדים חדשים נפרשים בגליל ובעמק יזרעאל, ותחנות האלחוט מעבירות את הטלגרמות הדיפלומטיות מז׳נבה לירושלים במהירות שלא נודעה כמותה.
בעוד האירועים הפוליטיים של השבוע נעים בין ליסבון לברלין ולקהיר, מתחת לפני השטח מתרחשים שינויים שקטים יותר אך לא פחות משמעותיים: תשתיות המים, החקלאות והתקשורת של ארץ ישראל מתעצבות מחדש.


זיכיון מאברומטיס: מים וחשמל בידיים חדשות
זיכיון המים והחשמל של מאברומטיס בירושלים הועבר השבוע לקבוצה בנקאית בריטית, והוארך לשישים שנה.
הזיכיון, שניתן במקורו בתקופה העות׳מאנית לאברהם מאברומטיס, יווני-בריטי, כלל את הזכות לספק מים ולייצר חשמל לירושלים וסביבותיה. העברתו לקבוצת הבנקאים הבריטית מסמנת שינוי ביחסי הכוח הכלכליים בעיר: ההון הבריטי תופס את מקומו של היזם הפרטי.
מן הבחינה הטכנית, שאלת המים בירושלים היא שאלה של גובה ומרחק. העיר יושבת על רכס הרים, ומקורות המים הטבעיים שלה, מעיינות ובורות גשם, אינם מספיקים לאוכלוסייה הגדלה. כל שיפור באספקת המים דורש שאיבה מן העמק אל ההר, באמצעות משאבות המונעות בכוח חשמלי או קיטורי. הזיכיון המחודש כולל, לפי הנמסר, התחייבות להרחיב את רשת הצינורות ולהגביר את כושר השאיבה.
גם בפתח תקווה נשמעות תלונות על מחסור במים. המושבה, שגדלה בקצב מהיר בשנים האחרונות, תלויה בבארות תהום שמפלסן יורד בקיץ. הקשר בין שני המקרים ברור: ארץ ישראל זקוקה לתוכנית מים כוללת, לא לפתרונות נקודתיים.

שלוש מאות אלף שתילי שקד חדשים
כינוס ארצי של מגדלי ירקות בכפר תבור חשף תמונה מעודדת של החקלאות בארץ: 300,000 עצי שקד חדשים ניטעו השנה ברחבי הגליל והשרון.
גידול השקדים בארץ ישראל הולך ומתרחב בשנים האחרונות, ולא בכדי. עץ השקד מסתגל היטב לאקלים הארצישראלי: שורשיו חודרים עמוק באדמה וממצים מים גם בקיץ היבש, ופריו בעל ערך כלכלי גבוה. דונם שקדים מניב, לפי הדיווחים מכינוס כפר תבור, כשלושים לירות פלשתינאיות בשנה טובה.
במקביל, נמסר על הצלחת גידול ענבים בכפר חדוד ובנהלל. הישובים בעמק יזרעאל, שנחשבו עד לא מכבר לאזור של גידולי שדה בלבד, מגלים כי הגפן משגשגת באדמת העמק. אם מגמה זו תימשך, עמק יזרעאל עשוי להפוך לאזור כרמים לצד היותו סל הלחם של הישוב.

האלחוט נושא את הדיפלומטיה
ישיבות ועדת המנדטים בז׳נבה מועברות לירושלים באמצעות תחנות אלחוט תוך שעות ספורות, קצב שלא נודע כמותו לפני עשור.
כשויצמן הגיש את תזכירו בן תשעה הפרקים לוועדת המנדטים בז׳נבה ביום רביעי, ידעו עליו בירושלים עוד באותו ערב. האלחוט, שהיה לפני עשרים שנה כלי ניסיוני בלבד, הפך לעורק התקשורת המרכזי של הדיפלומטיה הבינלאומית. תחנות האלחוט הבריטיות, הפזורות ברחבי האימפריה, משדרות טלגרמות מוצפנות בין לונדון, קהיר, ירושלים ודלהי.
עיקרון פעולתו של האלחוט פשוט למדי בתיאוריה, אך מורכב בביצוע: זרם חשמלי מתחלף זורם בסליל האנטנה ויוצר גלים אלקטרומגנטיים הנפלטים לחלל. גלים אלה נעים במהירות האור ומגיעים לאנטנת הקליטה, שם הם מעוררים זרם חלש בסליל המקלט. השפופרת (הנורה הואקומית) מגבירה את הזרם החלש עד שניתן לקרוא את האות. ככל שהאנטנה גבוהה יותר והמשדר חזק יותר, כן גדל הטווח.
נמסר כי ממשלת המנדט שוקלת להקים תחנת אלחוט נוספת בחיפה, לצורכי ספנות ותקשורת עם קפריסין. אם התוכנית תתממש, ארץ ישראל תהיה מחוברת לרשת התקשורת הבריטית בשלושה מוקדים.
דג הבורי: שליט מימות הכנרת
במי הכנרת השקטים ובברכות עמק החולה שוחה דג כסוף ומבריק, חזק ומהיר, שהדייגים הערבים קוראים לו בורי ושמו המדעי מוגיל. הוא אינו דג של ים פתוח אלא דג של מים רדודים וחמים, ובמים אלה הוא שולט ללא מתחרה של ממש.
דג הבורי מגיע לאורך של כארבעים סנטימטר ומשקלו עשוי לעלות על קילוגרם. גופו מכוסה קשקשים גדולים וכסופים, ראשו רחב ושטוח, ועיניו ממוקמות גבוה מעל לפיו. מבנה זה מותאם לאורח חייו: הבורי שוחה קרוב לפני השטח ומלקק אצות ושאריות צמחיות מן הקרקע הרכה. פיו הרחב עובד כמעין מסננת, שואב בוץ ומפריד ממנו את המזון הראוי.
בכנרת ובביצות החולה דג הבורי הוא מרכיב חשוב בתפריט של דייגים ערבים ויהודים כאחד. הדייגים פורשים רשתות בשעות הבוקר המוקדמות, כשהבורי עולה לפני השטח. הדג נמכר בשוקי טבריה ובכפרים הסמוכים, ומחירו נמוך יחסית לדגי הים שמגיעים מנמל יפו.
חכמי הטבע מציינים כי הבורי מתרבה היטב גם בברכות דגים מלאכותיות. בחוות ניסיון שליד עתלית ובעמק יזרעאל נבדקת האפשרות להאכיל את הבורי בפסולת ירקות ובתערובות מזון, ותוצאות ראשונות מעודדות. יש הסבורים כי גידול דגים מבוקר בברכות חפורות יהפוך ענף כלכלי של ממש בישוב, בדומה לגידול הדגים שנהוג מאז ומעולם בברכות מזרח אירופה.
ביאור טכני
- שפופרת ואקום (נורה): כלי זכוכית שממנו הוצא האוויר, ובתוכו חוטי מתכת. כשזרם חשמלי עובר בחוט אחד (הקתודה), הוא פולט אלקטרונים שנקלטים בחוט השני (האנודה). בדרך זו ניתן להגביר אותות חלשים פי מאה ויותר.
- דג הבורי (מוגיל): דג מים מתוקים ומליחים-למחצה, הניזון מאצות ומשאריות צמחיות בקרקע. שוחה בלהקות קרוב לפני השטח. נפוץ בכנרת, בביצות החולה ובנחלי החוף. בשרו לבן וטעים, ומתאים לצלייה ולמליחה.
- טווח שידור אלחוט: תחנת שידור בינונית בשנת 1926 יכולה להעביר טלגרמה למרחק של 2,000-3,000 קילומטר. התחנות החזקות ביותר, כמו תחנת רוגבי (Rugby) שבאנגליה, מגיעות עד 10,000 קילומטר ומעלה.
בקצרה
- ממשלת המנדט מתכננת סקר הידרולוגי של אגן הירדן. אם יתממש, זה יהיה הסקר המדעי המקיף הראשון של מקורות המים בארץ.
- בכינוס כפר תבור הודיעו מגדלי הירקות על הקמת התאחדות ארצית חדשה שתייצג את האינטרסים של החקלאים מול הסוחרים ומול ממשלת המנדט.
- נמסר כי מחלקת החקלאות של ממשלת המנדט מתכננת להפיץ זני גפן צרפתיים חדשים בקרב מושבות יהודיה וערביות כאחד.
מקורות
מקורות
- הארץ, כ"ד-כ"ט בסיון תרפ"ו
- דואר היום, כ"ד-כ"ט בסיון תרפ"ו
- דבר, כ"ד-כ"ט בסיון תרפ"ו