מן הארץ

משפט הדיבוק: 5,000 בבית העם

משפט ספרותי על מחזה "הדיבוק" של ש. אנ-סקי נערך בבית העם בתל אביב בהשתתפות קהל של כחמשת אלפים צופים.

בית העם בתל אביב לא ראה מעולם ערב כזה. חמשת אלפים איש, שמילאו את האולם ואת החצר, באו לשמוע ויכוח ספרותי על מחזה "הדיבוק" מאת שלמה זיינביל רפופורט, הידוע בשם ש. אנ-סקי. המחזה, שנכתב במקורו ביידיש ועובד לעברית, מספר על רוחו של בחור ישיבה שנכנסת בגוף כלתו, ומאז שהועלה על הבמה על ידי "הבימה" בשנת 1922 הפך לסמל של התיאטרון העברי.

הוויכוח התנהל בצורת משפט: "התביעה" טענה כי הדיבוק מייצג חזרה אל עולם האמונות התפלות, אל הגטו ואל הקבלה הפרימיטיבית שהתנועה הלאומית מבקשת להשאיר מאחור. שטיינמן, שהוביל את הטיעון, גרס כי ספרות עברית מודרנית חייבת לפנות אל העתיד, אל העולם החי והבונה, ולא אל רוחות המתים.

רובשוב, שעמד בצד ההגנה, טען כי הדיבוק אינו חזרה אל העבר אלא שימוש אמנותי בחומרי העבר לצורך יצירה חדשה. "אין ספרות בלא שורשים", טען, "ומי שרוצה לעקור את השורשים יקבל עץ יבש". הקהל, לפי העדויות, היה סוער ומפולג.

פטירתו של המחנך אליעזר פפר בתל אביב בגיל 65, שנודעה באותם ימים, הזכירה לציבור כי השאלה אינה חדשה. פפר, חלוץ החינוך העברי ביפו, האמין כי החינוך העברי חייב לשלב בין מסורת לחידוש. מותו סימן את סוף דור של מייסדים.

מן העולם

אנדריי סובול שם קץ לחייו במוסקבה

הסופר היהודי-רוסי אנדריי סובול שם קץ לחייו במוסקבה, ומותו מעורר שאלות על גורל היוצרים היהודים ברוסיה הסובייטית.

סובול, שהיה בן ארבעים ושלוש במותו, נולד בפלך גרודנה ושייך היה לדור של סופרים יהודים שכתבו ברוסית אך עסקו בנושאים יהודיים. ספריו, שזכו להערכה ביקורתית, תיארו את המתח הפנימי של אינטלקטואלים יהודים הנקרעים בין זהויות, בין עולם התפוצות לבין חלומות על ארץ ישראל.

בשנים האחרונות הלך מצבו הנפשי ומידרדר. המהפכה הבולשביקית, שבתחילה הביאה תקוות לשוויון, הותירה את הסופרים היהודים בריק: היידיש נדחקה לשוליים, העברית נאסרה, ומי שביקש לכתוב על נושאים יהודיים מצא עצמו מנודה. ידידיו מספרים כי סובול תלה תקוות בעלייה לארץ ישראל, אך לא הצליח להגשימן.

מותו מצטרף לרשימה מדאיגה. חיי הרוח היהודיים ברוסיה הסובייטית הולכים ומצטמצמים, ויוצרים יהודיים שאינם מוכנים להטמיע את כתיבתם בתוך המסגרת הסובייטית מוצאים עצמם בבדידות גוברת. הקהילה הספרותית העברית בארץ ישראל קיבלה את הידיעה בצער.