דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · ח׳ בתמוז תרפ״ו · 20 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · ז׳ בתמוז תרפ״ו · 19 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

טאגור יבקר בירושלים בספטמבר

סר רבינדרנאת טאגור, המשורר ההודי הנודע וחתן פרס נובל לספרות (1913), הודיע מרומא כי יגיע לביקור בירושלים ב-15 בספטמבר הבא.

רבינדרנאת טאגור, המשורר ההודי חתן פרס נובל
רבינדרנאת טאגור, המשורר ההודי חתן פרס נובל

טאגור, ששוהה כעת באיטליה, הודיע על תכניתו באמצעות ידידים. המשורר, שמצב בריאותו ירוד, יעבור תחילה תקופת טיפול בסנטוריום בשוויצריה לפני נסיעתו לארץ הקודש.

יצירתו "גיטנג'לי" הביאה לו פרסום עולמי. יחסו לציונות מורכב, אך עניינו בארץ הקודש ובמפגש התרבויות שבה ידוע מזה שנים.

מן הארץ

טאגור: משורר, הוגה ומחנך

מעבר לתהילתו כמשורר, נודע טאגור כהוגה דעות וכמחנך. בהודו ייסד את אוניברסיטת שאנטיניקטן, מוסד שבו למדו יחד תלמידים מתרבויות ומדתות שונות מתוך אמונה בחינוך פתוח וברוח חופשית.

כתיבתו, רובה בבנגלית, עוסקת בקשר שבין האדם לטבע, לאלוהות ולמולדת. ביקורתו על הלאומנות הצרה ועל ניכורה של המודרנה המערבית עוררה הדים בעולם כולו.

יחסו לרעיון הלאומי מורכב, ואף על פי כן ידוע מזה שנים עניינו במפגש בין מזרח למערב ובארץ הקודש כמקום שבו נפגשות שלוש הדתות. אם יתקיים ביקורו, צפוי הוא למשוך תשומת לב בינלאומית רבה.

מן העולם

פרופסור יהודי עוזב אוניברסיטה

אוניברסיטת הנובר
בניין אוניברסיטת הנובר

הפרופסור היהודי לסינג באוניברסיטת הנובר הודיע כי יעזוב את הקתדרה שלו בסוף הקיץ, לאחר שתעמולה אנטישמית מתמשכת של סטודנטים הפכה את עבודתו לבלתי אפשרית.

לדברי מקורות באוניברסיטה, קבוצות סטודנטים לאומניים ניהלו מסע שיטתי נגד הפרופסור, כלל שלטים פוגעניים, הפגנות בפתח אולם ההרצאות, ולחץ על ההנהלה. ההנהלה לא פעלה בתקיפות מספקת נגד המפגינים, ובסופו של דבר העדיף לסינג לוותר על משרתו.

המקרה מצטרף לסדרה של אירועים אנטישמיים באוניברסיטאות גרמניות בשנים האחרונות. חוגים יהודיים בגרמניה רואים בכך סימן מדאיג להתחזקות הלאומנות הקיצונית במוסדות ההשכלה הגבוהה.

ועידה לתרבות עברית בניו-יורק

הוועידה הלאומית לשם החינוך והתרבות העברית באמריקה, שנפתחה בניו-יורק ב-16 במאי, עוררה תהודה נרחבת בקרב הקהילות היהודיות. ח"נ ביאליק, המשורר הלאומי, נשא נאום רב תוכן על מצב התרבות העברית.

ביאליק דיבר על הצורך לחזק את הקשר בין הדיאספורה לארץ ישראל באמצעות השפה והתרבות העברית. הוועידה החליטה לארגן קשרים ישירים עם בתי ספר עבריים בארץ ישראל ולתמוך בהוצאת ספרי לימוד בעברית לקהילות באמריקה.

נמסר כי הוועידה כינסה מאות נציגים מקהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. הנוכחות הרבה מעידה על התעניינות גוברת בתרבות העברית גם בקרב יהודים שאינם ציונים מוצהרים.