זיגמונד פרויד בן שבעים

בחודש שעבר מלאו שבעים שנה לזיגמונד פרויד, הרופא והחוקר היהודי מווינה. שמו נמנה עם שלושת ההוגים היהודיים הגדולים של הדור, לצד אלברט איינשטיין והפילוסוף הנרי ברגסון.

פרויד, שהחל את דרכו כרופא עצבים בווינה, פיתח את שיטת הפסיכואנליזה, תורה החוקרת את מעמקי הנפש האנושית. הוא הראה כי מחשבות ורגשות שהאדם דוחה מהכרתו אינם נמחקים, אלא שוקעים אל מתחת לסף ההכרה ומשם מניעים את מעשיו ואת חלומותיו.

במשך שנים רבות נתקלה תורתו בהתנגדות עזה מצד רופאים וחוקרים שראו בה ספקולציה ולא מדע. אולם בשנים האחרונות זכתה שיטתו להכרה הולכת וגוברת, ובתי חולים במרכזי אירופה ובאמריקה מפעילים מרפאות על פי עקרונותיה.

מאמר ארוך שפורסם היום מתאר את תולדות חייו: לימודיו אצל שארקו בפריס, שיתוף הפעולה עם ד"ר ברויאר בווינה, ומאוחר יותר הפרידה מתלמידיו יונג ואדלר שפנו לדרכים שונות. פרויד עצמו ממשיך לעבוד ולכתוב בווינה, על אף בריאות רופפת.

כנס מיוחד התקיים בירושלים לארגון מחדש של ועד הלשון העברית. נציגי האוניברסיטה העברית, אגודת הסופרים וההסתדרות השתתפו בדיונים שנועדו לתת לוועד מבנה חדש ויציב.

ה.ל. גולדברג, איש עסקים ותורם, התחייב לממן משרת מזכיר מדעי קבוע לוועד, צעד שיאפשר עבודה שוטפת ורציפה על הרחבת השפה. חוקה חדשה אומצה בכנס, והדיונים ימשיכו בתל-אביב בכ' תמוז.

בין המשתתפים נמנו פרופסור קלוזנר, חיים נחמן ביאליק, דוד ילין ויעקב פיכמן. הכנס נחשב לצעד חשוב בביסוס מעמד העברית כשפה חיה ומודרנית, המסוגלת לבטא כל צורך מדעי ותרבותי.