ציונים נרדפים ברוסיה הסובייטית

עורך הדין גרוזנברג, הסנגור של שוורצבארד, חושף היום ראיות מזעזעות על היקף הפוגרומים שבוצעו בפיקוד פטלורה באוקראינה. לדבריו, ארכיון שנאסף בברלין כולל עשרים אלף שמות קרבנות מתועדים, שנים עשר אלף עדויות בשבועה ושלוש מאות תצלומים.

גרוזנברג מצביע על אחריותו הישירה של פטלורה, וטוען כי הקולונל קאיינקו והאטמן סמסנקו ארגנו את טבח פרוסקורוב, בו נרצחו 2,500 יהודים. הסנגור מדגיש כי פטלורה ידע על המעשים ולא עשה דבר למונעם.

המשפט מעורר עניין רב בציבוריות היהודית והעולמית, ונראה כהזדמנות להעלות לסדר היום את השאלה הגדולה של אחריות מנהיגים לפוגרומים.

יצחק דינרשטיין, חלוץ צעיר שניסה לחצות את הגבול הרומני בדרכו לארץ ישראל, נורה למוות בידי שומרי הגבול. שניים מחבריו נפצעו ונעצרו, בעוד שניים אחרים הצליחו לחמוק.

אירוע טרגי זה מצטרף לקשיים הגוברים שעומדים בפני חלוצים המבקשים לעלות לארץ. הגבולות ברומניה ובפולין נשמרים בקפדנות, ורבים נאלצים לנסות מעברים מסוכנים.

שר החינוך ההונגרי קונט קלבלסברג הודיע למשלחת יהודית כי חוק הנומרוס קלאוזוס, המגביל את מספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות, יישאר בתוקפו 'עד שתנאי החברה ישתפרו'.

ההכרזה מפזרת את התקוות שהועלו לביטול החוק המפלה, שנחקק ב-1920 והפך את הונגריה למדינה הראשונה באירופה שהגבילה בחוק את הגישה ללימודים אקדמיים על בסיס מוצא. המשלחת שבה בידיים ריקות.

בוורשה נפתחה ועידה ציונית בה נשא יצחק גרינבאום נאום בן שעתיים. 'התאחדות' ו'את לבנות' הסכימו על חזית מאוחדת, בעוד הריביזיוניסטים מהווים כוח שלישי.

הוועידה קראה להקמת גוש מיעוטים בפרלמנט הפולני, שיאגד את כל נציגי המיעוטים הלאומיים לחזית משותפת מול הממשלה.