דיוני ועדת המנדטים נפתחו בג'נבה

מר סיימס, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, נחשב לדמות המרכזית בעדויות בפני ועדת המנדטים. הוועדה מבקשת לשמוע ממנו דיווח מפורט על מצב הביטחון, הכלכלה והחינוך בארץ ישראל.

חוגים ציוניים בג'נבה חוששים כי סיימס עלול להציג תמונה שאינה תואמת את המציאות, בפרט בנוגע לנתוני העלייה ולפרשנות 'יכולת הקליטה הכלכלית' של הארץ. סעיף זה הפך למפתח לקביעת מכסת תעודות העלייה.

מלאכות הוועד הלאומי הגישה בימים האחרונים תזכיר מפורט למזכיר הכללי של חבר הלאומים. התזכיר כולל נתונים על הישגי ההתיישבות, מצב השפות הרשמיות, ודרישה לשיפור מכסות העלייה.

ועדת העשרים דחתה את דרישת הפועלים לאוטונומיה בחינוך. ההכרעה מעוררת מחלוקת חריפה בין מחנה העבודה לציונים הכלליים, הטוענים כי חינוך אחיד חיוני לליכוד הישוב.

במקביל פורסם תזכיר ציוני חדש החושף עובדה מדאיגה: ממשלת המנדט מקצה רק 3% מתקציב החינוך הממשלתי לחינוך העברי, אף שהיהודים מהווים כ-17% מאוכלוסיית הארץ. הפער נובע מכך שהחינוך העברי ממומן ברובו ממקורות הישוב עצמו.

נציגי הישוב בג'נבה מתכוונים להציג נתון זה בפני ועדת המנדטים כדוגמה לאי-מילוי סעיפי כתב המנדט הנוגעים לפיתוח הבית הלאומי.

ועידת ההסתדרות הציונית בפולין בוורשה המשיכה בדיוניה. הצעת יושלוב לנשיאות של שלושה נתקבלה ברוב של 66 קולות מול 49. סיעת 'עת לבנות' נמנעה מהצבעה.

ד"ר יצחק גרינבוים, ציר הסיים הפולני, הרצה בפני הצירים על המצב הפוליטי בפולין ועל הצורך ביצירת חזית מאוחדת של המיעוטים הלאומיים. המצב הכלכלי הקשה בפולין מכביד על פעילות התנועה ועל יכולת הגיוס.

בימים הקרובים תדון הועידה בשאלת העלייה לארץ ישראל ובתוכנית גיוס כספים חדשה. חברי ועד הצירים בג'נבה עוקבים אחר ההחלטות שעשויות להשפיע על מדיניות העלייה.

בפריז החלה חקירת הנאשם שלום שוורצבארד, רוצחו של סימון פטלורה ראש ממשלת אוקראינה לשעבר. שוורצבארד, יהודי ממוצא בסרבי, ירה בפטלורה ברחובות פריז בחודש מאי השנה שעברה.

בחקירה הראשונה תיאר שוורצבארד את הפרעות הנוראות באוקראינה בשנים 1917-1920, שבהן נהרגו עשרות אלפי יהודים. לדבריו, הפרעות בוצעו בידי כוחות פטלורה ובידיעתו, וזו הסיבה שהובילה אותו לירות.

המשפט מעורר עניין רב בקרב יהדות העולם. ארגוני זכויות אדם ועורכי דין יהודים מסייעים להגנת שוורצבארד. התביעה טוענת כי מדובר ברצח בדם קר ללא קשר לפרעות.