מן המעבדה
פירוש חדש לגלי הקוונטום
הפיסיקאי מקס בורן מאוניברסיטת גטינגן הגיש בימים האחרונים לכתב העת צייטשריפט פיר פיסיק מאמר קצר ובו הצעה מהפכנית: פונקציית הגל של שרדינגר אינה מתארת את החלקיק עצמו אלא את ההסתברות למצוא אותו בנקודה מסוימת במרחב.
כדי לאמוד את חשיבות הדבר, נדמיין גל במים: הגל קיים בכל הבריכה, ואילו הדג שוכן רק בנקודה אחת. לפי בורן, משוואת הגלים מתארת לא את מסלול הדג אלא את הסיכוי למצוא אותו בנקודה זו או אחרת. כל חלקיק, לדברי בורן, נתון להסתברות, לא לוודאות.
בורן הגיע לפרשנות זו מתוך עבודתו על תורת התנגשות החלקיקים. הוא ביקש להבין כיצד אלקטרון מתנהג כשהוא פוגע באטום, ומצא כי רק ניסוח הסתברותי מסביר את תוצאות הניסוי. מאז הציע היינזנברג ויורדן את מכניקת המטריצות בגטינגן ושרדינגר את משוואת הגלים בציריך, מתגבשת בפיסיקה תורה חדשה שעשויה לשנות את מדע החומר מיסודו.
משוואת הגלים הרביעית של שרדינגר
הפיסיקאי ארווין שרדינגר מאוניברסיטת ציריך שלח בימים אלה לכתב העת אנאלן דר פיסיק את מאמרו הרביעי בסדרה על מכניקת הגלים, ובו הציג את משוואת הגלים התלויה בזמן.
בשלושת המאמרים הקודמים עסק שרדינגר בגלי חומר קפואים, כביכול, ברגע נתון. המאמר החדש מוסיף את ממד הזמן: כיצד פונקציית הגל משתנה מרגע לרגע, וכיצד ניתן לחזות את התפתחותה. ניסוח זה מאפשר לראשונה לחשב כיצד אטום מגיב כשקרן אור פוגעת בו.
בין חכמי הפיסיקה מתנהל דיון נוקב: האם תיאור הגלים של שרדינגר ותיאור המטריצות של היינזנברג הם שתי דרכים לומר את אותו הדבר, או שמא הם שונים ביסודם. מסופר כי שרדינגר עצמו הראה כבר במאמרו הקודם שהשתיים שקולות מתמטית.
מן העולם
רעש אדמה בסומטרה: חגורת האש
רעידת אדמה חזקה פקדה את העיר פנדנג שבחוף המערבי של האי סומטרה בהודו ההולנדית. שמונים בני אדם נהרגו, עשרות נפצעו, ובתים רבים נהרסו כליל.
סומטרה שוכנת על חגורת האש של האוקיינוס ההודי, רצועה של הרי געש ושברים בקרום כדור הארץ, הנמשכת מחצי האי מלאקה דרומה עד לאוסטרליה. באזור זה לוחצת לוח הקרקע של האוקיינוס כלפי מטה מתחת ליבשת אסיה, ומן הלחץ נוצרים זעזועי אדמה והתפרצויות געשיות. רעידות עזות פוקדות את האזור לפחות פעם בעשור, ולא אחת גובות חיי אדם רבים.
פינת הצומח
האקליפטוס: העץ שמייבש את הביצה
כל הצועד בשדרות המושבות בשפלת החוף מבחין בנקל בעצים הגבוהים והישרים הניכרים בקליפה מתקלפת פסים פסים, ועליהם הצרים מפיצים ריח חריף ובריא. אלה הם עצי האקליפטוס, שהובאו מאוסטרליה ומטסמניה לפני עשרות שנים, והם עומדים היום בראש מפעל הנטיעות של הקרן הקיימת ושל הממשלה.
סגולתו הגדולה של האקליפטוס היא יכולתו לשאוב כמויות עצומות של מים מן הקרקע. שורשיו יורדים עמוק, לעתים עד עשר אמות ויותר, ועליו מאיידים מים רבים לאוויר. משום כך ניטע האקליפטוס דווקא באזורי ביצות ומים עומדים, כדי לייבש את הקרקע ולמנוע את רביית היתוש הגורם לקדחת הביצות.
בטרם הובא העץ הזה לארצנו, היו הביצות בעמק הירדן ובעמק יזרעאל מוקד של מחלת הקדחת שפגעה בכל מתיישב. החלוצים שבאו לייבש את ביצות החולה ואת אדמות נהלל למדו מניסיון נוטעי היערות באיטליה ובהודו, שהאקליפטוס מוריד את מפלס המים ומרחיק את היתוש. כך הפך העץ לבן ברית של המתיישב.
נוסף על ייבוש הביצות, מספק האקליפטוס עץ בנייה ישר וקשיח. גזעו גדל במהירות, ותוך עשר שנים עד חמש עשרה שנה ניתן לכרות אותו ולהשתמש בו לקורות ולעמודים. עליו מפיקים שמן ריחני המשמש ברפואה לריפוי צינון ולחיטוי, ופרחיו מושכים דבורים ומניבים דבש בעל טעם מיוחד.
לדברי חכמי הטבע נמנה האקליפטוס עם משפחת ההדסיים, ויש ממנו למעלה משש מאות מינים שונים באוסטרליה לבדה. המין הנפוץ ביותר בארצנו הוא האקליפטוס הכדורי, הניכר בעליו הארוכים המחודדים ובקליפתו החלקה האפרפרה.