בירושלים נתגלע סכסוך בין ציבור השוכרים לבין העירייה על רקע הטלת מסים חדשים על הדירות. דבר שאינו שכיח אירע הפעם: שוכרים ערבים ויהודים התאחדו יחדיו במחאה משותפת, ופנו אל העירייה בדרישה לשנות את ההחלטה ולהקל מעליהם את נטל המסים.
ההתאחדות בין שני הציבורים בעניין זה מעוררת עניין רב בעיר, שכן לא תדיר נמצאים ערבים ויהודים במחנה אחד בשאלות העירייה. תומכי המחאה טוענים כי המסים החדשים מכבידים על השוכרים מעוטי האמצעים, ומבקשים מן העירייה להתחשב במצב הדיירים בטרם תגבה את המסים.
מנגד מצדדת העירייה בצעדיה בצורך לאזן את תקציבה ולממן את שירותי העיר ההולכים ומתרחבים. הפרשה ממחישה את המתחים הכרוכים במינהל עיר מעורבת, שבה חיים זה לצד זה ציבורים בעלי אינטרסים שונים, ולעתים אף משותפים.
טענות על מינהל העירייה
בה בעת מעלה העיתונות הערבית טענות שונות על מינהל עיריית ירושלים. בין השאר נדונה בה שאלת גורלם של משרדים וריהוט שהגיעו מצרפת אל העירייה דרך מר אלבינא, ונשאלות שאלות על אופן ניהול ענייני העיר ועל חלוקת המשרות בה.
מבקרי העירייה מן הצד הערבי דורשים שקיפות רבה יותר בניהול הכספים ובמינוי הפקידים. הוויכוח על מינהל העיר משקף את המאבק על מקומם ומשקלם של הציבורים השונים במוסדות העירוניים בירושלים, מאבק המתנהל על פני העיתונות ובמוסדות העיר כאחד.
פולמוס על אגודות הבקרה בקואופרציה
ויכוח ציבורי נטוש בעיתונות בין מר ק. פרידנברג לבין הסופר מרדכי בן הלל הכהן בשאלת אגודות הבקרה והארגונים ההדדיים בתנועה הקואופרטיבית. השניים חלוקים בדעתם על מידת הפיקוח הדרוש על האגודות השיתופיות ועל אופן ניהולן.
מרדכי בן הלל הכהן טוען בין השאר כי זכותם של הציונים לארץ ישראל נקנית בהפיכת המדבר לישוב נושב ובבניין ערי תרבות, בדומה לפעלן של אומות כאנגליה, צרפת ורוסיה בארצות שיישבו. הפולמוס מעלה שאלות יסוד בדבר דרכי ארגונו של המשק השיתופי המתפתח בארץ.
פרשת ספר התורה השומרוני בשכם
פולמוס מסוג אחר התעורר סביב פרשת מכירת ספר תורה עתיק בשכם. נמסר כי כוהנים שומרונים מכרו בימי המלחמה ספר תורה קדום ליהודי אנגלי תמורת מאה ושישים לירות סטרלינג, וזאת כדי לשלם כופר לתורכים.
עתה התעורר ויכוח על נסיבות המכירה ועל גורל הספר העתיק, שיש לו ערך רב לעדה השומרונית הקטנה ולחקר קדמוניות הארץ. הפרשה מעוררת שאלות על שמירת אוצרות התרבות והדת בעת מצוקה, ועל אחריותם של בעלי הנכסים העתיקים.