מן הארץ
מקדש כנעני וגנזיו נחשפו באשקלון
משלחת מוזיאון פנסילבניה החופרת בחורבות אשקלון העתיקה הוציאה מן האדמה מקדש כנעני קדום ובו אוצרות יקרי ערך, ובהם פסל אל יצוק בארד, גליל חותם פיניקי וממצאים נוספים שזמנם, לדברי החופרים, מתקופת שאול המלך.
פסל האל מן הארד הוא ממצא נכבד, שכן מתכת זו נשמרת היטב באדמת החוף, ומתוך צורתו של הפסל מבקשים החוקרים ללמוד על אמונת יושבי הארץ הקדמונים ועל מלאכת היציקה שהיתה בידם. גליל החותם הפיניקי, אבן קטנה החקוקה בדמויות ובכתב, שימש לחתימת חוזים ומסמכים בלחיצתו על טין רך, וממנו אפשר ללמוד על מסחר העמים בחופי הים בימי קדם.
אשקלון, אחת מערי הפלשתים, היתה מאז ומעולם צומת דרכים בין מצרים לארם, וכל גרגר עפר שמסירים ממנה החופרים מוסיף נדבך לידיעת קורות הארץ.
מן העולם
שרידי ענק קדמונים נחשפו במדבר גובי
מן המרחקים מגיעה ידיעה על מסע המשלחת בראשות הקולונל קוזלוב במונגוליה, אשר גילתה במדבר גובי שרידי בעלי חוליות קדמונים, ובהם קרנף וחזיר בר, שנשתמרו במצב מופלא חרף השנים הרבות שעברו עליהם.
האקלים היבש של המדבר הוא ששמר על העצמות מכליה, שכן בארץ גשומה היו הלחות והרקב מכלים את השריד תוך שנים מעטות. כן מצאה המשלחת בהרי חנגאי קברים בודהיסטים עתיקים, וחוקרי הקדמוניות רואים בממצאים אלה אוצר ללימוד תולדות החי באסיה הפנימית בתקופות שקדמו לאדם.
מן המעבדה
מסע ציבורי גדול למלחמה בשחפת
נסיך וויילס, העומד בראש האגודה הלאומית למניעת השחפת, פתח מגבית גדולה של מאה אלף לירות שטרלינג לשם מסע חינוך ציבורי בן שלוש שנים, שמטרתו ללמד את ההמון כיצד לטפל במחלה הקשה ולהיזהר מהידבקות בה.
השחפת, מחלת הריאות הממיתה רבים בערי אירופה הצפופות, מתפשטת בעיקר באוויר חנוק ובמשכנות עוני שאין בהם אור שמש ואוורור. רופאי הדור מורים כי האור, האוויר הצח והמזון הטוב הם נשק הראשון נגדה, ועל כן מבקשים המארגנים להפיץ ידיעות אלו בקרב העם, למען ידע איש איש לשמור על נפשו ועל נפש ביתו.
פינת החי
הצבי, רץ ההרים של ארצנו
בשעת בין הערביים, כאשר חום היום שוכך והצללים מתארכים על מורדות ההרים, יוצא הצבי ממחבואו לרעות. אין בכל חיות השדה שבארצנו קלת רגליים ועדינת מראה כמותו, וכבר משוררי המקרא נשאו את שמו למשל ליופי ולמהירות: 'צבי ישראל על במותיך חלל'.
הצבי שבהרי יהודה ובמדבר הנגב קטן הוא מאחיו שבאירופה, צבעו חום זהוב ובטנו לבנה, ולזכר קרניים מסועפות הנושרות וצומחות חליפות מדי שנה. עיניו גדולות ופקוחות, אזניו ארוכות וקשובות לכל רחש, ובהריחו סכנה הוא נמלט בקפיצות ארוכות שאין העין משגת אותן, ויש שיעבור עשרות אמות בנתירה אחת.
רגלי הצבי דקות וגידיהן חזקים כמיתר קשת, ופרסותיו הקשות מתפצלות לשתיים ונאחזות היטב בסלע החלק. בכך נבדל הוא מן הסוס ומן החמור, שפרסתם אחת ושלמה ויאה למישור, בעוד הצבי בנוי להרים ולמדרונות. כרסו, ככרס הכבשה והפרה, מעלה גרה, והוא לועס מחדש את עשב השדה שאסף בחפזון בשדה הפתוח, למען לא יתמהמה זמן רב במקום גלוי לעיני הטורף.
החוקר טריסטרם, שתר את הארץ לפני דורות אחדים ורשם את חיותיה ועופותיה, מנה את הצבי בין יושביה הקבועים של ארצנו מאז ימי קדם. ואולם רובים רבים מכוונים אליו בימינו, וצדים אותו לבשרו ולעורו, עד שמתמעטים עדריו במקומות הישוב. ראוי הוא הצבי, חית הברכה של הרי המולדת, כי יחמלו עליו בני האדם ולא ישמידוהו מארץ החיים.