תורת הקוונטים בצומת דרכים

שרדינגר הוכיח כי מכניקת הגלים ומכניקת המטריצות הן שתי דרכים שונות לתאר את אותם חוקי הטבע ברמת האטום.

הרעיון פשוט במהותו אך עמוק בהשלכותיו: כשם שניתן לתאר נדנוד של מיתר הן כגל והן כסדרה של מספרים, כך ניתן לתאר את התנהגות החלקיקים הזעירים בשתי שפות מתמטיות שונות המובילות לאותן תוצאות. פירוש הדבר שהפיסיקאים אינם חלוקים על המציאות עצמה, אלא על הדרך הנוחה לחשב אותה.

בורן, מגטינגן, הוסיף ביוני 1926 פירוש מפתיע: פונקצית הגל של שרדינגר אינה מתארת גל ממשי אלא הסתברות בלבד. כלומר, אין לדעת היכן נמצא האלקטרון ברגע נתון, אלא רק מה הסיכוי למצוא אותו במקום מסוים. פירוש זה מעורר התנגדות בחלק מן החוגים האקדמיים, אך מצטרף למגמה רחבה של חשיבה חדשה על טבע החומר.

מסעות הקוטב של מאי 1926 ממשיכים להניב ממצאים מדעיים חודשים לאחר שובם של בירד ואמונדסן.

החוקרים שהשתתפו בטיסות מעל הקוטב הצפוני מפרסמים תצפיות על מזג האוויר הקוטבי, סטיית מחט המגנט באזורים הגבוהים, והתנהגות מנועי התעופה בקור קיצוני. נמסר כי הנתונים שנאספו עשויים לשנות את הידוע על הזרמים האטמוספריים ועל האפשרות לטיסות סדירות בקווי רוחב גבוהים.

חשיבות מיוחדת נודעת למדידות המגנטיות: סטיית המצפן באזור הקוטב מקשה על ניווט, והנתונים שנאספו בטיסת ה'נורגה' של אמונדסן ואלסוורת' יאפשרו לשפר את מפות הניווט האווירי לעתיד.