ועדת העשרים, שהוקמה לבחינת מבנה החינוך העברי בארץ, סיימה את עבודתה והגישה הצעת חוקה מקיפה. ההצעה קובעת הקמת שלושה ועדי חינוך נפרדים: כללי, מזרחי ופועלים, המשמרים אוטונומיה פנימית בענייני תכנים ומורים תוך חלוקת התקציב ממקור מרכזי אחד.
הצעה זו נחשבת לפשרה ראשונה שזכתה לתמיכה רחבה מכל שלושת הזרמים, לאחר שנים של מחלוקת על מבנה החינוך. ההצעה תוגש לוועד הפועל הציוני לאישור, ודיון מלא בה צפוי בוועידה הציונית הבאה.
המזרחי מברך, הפועלים מתנים
תגובות ראשונות להצעת ועדת העשרים חושפות הסכמה עקרונית עם סדקים. בחוגי המזרחי מבטאים שביעות רצון מהנוסח, הרואה בחינוך הדתי זרם שווה ערך ולא תת-מערכת.
בחוגי הפועלים מדגישים כי חינוך ילדי העובדים חייב להישאר בידי ההסתדרות ולשקף את ערכי העבודה והשוויון. נציגי אחדות העבודה הביעו חשש שמנגנון החלוקה המרכזי יפגע באוטונומיה שלהם בפועל.
מבקרים מחוץ לשלושת הזרמים טוענים כי החלוקה מעמיקה את הפילוג במקום לאחד, ומציעים ועד מרכזי אחד עם ועדות משנה מקצועיות.
ההסתדרות: דיון התקציב נמשך
מועצת ההסתדרות הכללית ממשיכה את דיוניה בתקציב שנת 1926, לאחר שההצבעה נדחתה מהישיבה הקודמת.
הוויכוח סביב התקציב משקף מתח עמוק בין נציגי הפועל הצעיר, הדורשים צמצום ושימור מוסדות, לבין נציגי אחדות העבודה, המבקשים תקציב מוגדל להתמודדות עם גל האבטלה. הישיבה הקרובה צפויה להכריע.
חוקת עבר הירדן: תגובת היישוב
ניסוח החוקה החדשה לעבר הירדן, המעניקה שלטון תורשתי לבית האמיר עבדאללה, מובא בהרחבה במדור הערבי. כאן עניינה של הפוליטיקה המקומית הוא בהשלכות שתהיינה למהלך על מעמד היישוב העברי בגבול המזרחי.
בחוגי הפוליטיקה המקומית עוקבים אחר ההתפתחות בעבר הירדן בעיניים פקוחות. יש שרואים בחיזוק עבדאללה סימן ליציבות בגבול המזרחי, ויש שחוששים כי חוקה תורשתית תקבע מציאות שקשה לשנותה.