רעידת אדמה חזקה פקדה את האי סומטרה שבהודו-ההולנדית, וגרמה למות 400 בני אדם לפחות. כפרים שלמים נהרסו, ופעולות החילוץ מתנהלות בקושי רב בשל הנזק הכבד לדרכים ולקווי התקשורת. הידיעות הגיעו באיחור בשל ריחוק האזור.
הרעידה, שעוצמתה היתה רבה, הורגשה באזור נרחב ברחבי האי. הנזקים הכבדים ביותר נרשמו באזורים הכפריים, שם בתי הילידים קרסו על יושביהם. הרשויות ההולנדיות בבטביה שלחו כוחות סיוע לאזור, אך הדיווחים עדיין חלקיים, ויש חשש שמספר הנפגעים עלול לגדול.
פואנקרה תוקף חילופי ממשלות בצרפת
ראש הממשלה לשעבר ריימון פואנקרה מפרסם בעיתון "רגרדה" מאמר ביקורת חריף על התהליך הפוליטי בצרפת, המביא לשורה בלתי פוסקת של ממשלות רופפות.
פואנקרה טוען כי ריבוי המועמדים למשרות מיניסטריאליות מחליש את היציבות, ומבקר את מנגנוני הבחירה המאפשרים לכל סיעה זעירה להציב את מועמדיה. המאמר נקרא כביקורת ישירה על ממשלת בריאן-קאיו, הנתונה ממילא בקשיים כבדים נוכח נפילת הפרנק.
הדברים מגיעים ברגע קריטי, כשהפרנק הצרפתי ממשיך לרדת בבורסות ואמון הציבור במערכת הפוליטית בשפל. משקיפים בפריז מעריכים כי פואנקרה מכין את הקרקע לשובו אל ראשות הממשלה.
בנש נשען על מאסאריק בפראג
שר החוץ הצ'כוסלובקי אדוארד בנש ממשיך לכהן במשרתו, אך מקורות בפראג מגלים כי הדבר אפשרי רק הודות להתערבותו האישית של הנשיא טומאש מסריק.
המפלגה הסוציאליסטית דורשת את התפטרותו של בנש מטעמים מפלגתיים, וטוענת כי מדיניות החוץ שלו אינה משרתת את האינטרסים של המעמד הפועל. מסריק, המייסד הנערץ של הרפובליקה, נמנע בינתיים מלהיכנע ללחץ, אך המתח הפנימי גובר.
הפרשה מאירה את הפער בין היציבות החיצונית של צ'כוסלובקיה, הנחשבת לדמוקרטיה החזקה בתחום הסלאבי, לבין המאבקים הפנימיים בין המפלגות.
הסיים הפולני נכנע: התקציב אושר
ועדת התקציב של הסיים הפולני אישרה את הצעות הממשלה לאחר עימות חריף, שבמהלכו ראש הממשלה ברטיל ושר האוצר קלרנר עזבו את הישיבה בהפגנתיות.
מהלך עזיבת הממשלה מן האולם נתפס כאיום שנשא פרי: נציגי האופוזיציה ביקשו לדחות את ההצעות, אך בסופו של דבר ההצבעה עברה. פרטי חבילת התקציב, ובהם ההלוואה החדשה והעלאת המסים, מובאים במדור הכלכלה.
המשקיפים רואים בכך ביטוי נוסף לדרך שבה פילסודסקי ונאמניו מכופפים את הפרלמנט לרצונם, גם ללא הפיכה רשמית.
הסכם המוסול: ניתוח תנאי החוזה
ניתוח מקיף של הסכם המוסול שאושר אתמול חושף את פרטי החוזה: תורכיה תקבל 10% מהכנסות הנפט באזור למשך 25 שנה, וזכיון הנפט ניתן לחברת הנפט התורכית למשך 75 שנה.
מניות חברת הנפט התורכית מחולקות בחלקים שווים בין ארבע מעצמות: ארצות הברית, בריטניה, הולנד וצרפת. העיראקים עצמם אינם מקבלים נתח ישיר מן הזיכיון, אלא רק תמלוגים קבועים לאוצר המדינה.
הסדר זה מבטא את מאזן הכוחות בין המעצמות ואת עמדתה החלשה של עיראק כמדינה צעירה תחת חסות. משקיפים מציינים כי התנאים נוחים מאוד למעצמות המערביות ופחות לתורכיה ולעיראק.

