דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · כ״ה בתמוז תרפ״ו · 7 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · כ״א בתמוז תרפ״ו · 3 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

פטירת הגאון רבי אליעזר דון יחייא בליון

פטירתו של הגאון רבי אליעזר דון יחייא, שכיהן חמישים שנה ברבנות הראשית של קהילת ליון שבצרפת, מותירה חלל גדול בעולם הרבנות הצרפתית. בנו בן-ציון יירש את כסא אביו.

מנחם אוסישקין, יו"ר קרן הקיימת
מנחם אוסישקין, יו"ר קרן הקיימת

הלווייתו של רבי אליעזר כינסה את כל תושבי העיר, יהודים ולא-יהודים כאחד, עדות למעמדו הרם בחיי הקהילה המקומית. הרב נודע בפעילותו החינוכית ובמאמציו לחזק את הזהות היהודית בקרב הקהילה הצרפתית.

מן הארץ

חמישים שנות רבנות: מורשת דון יחייא

רבי אליעזר דון יחייא נפטר בעיר ליון שבצרפת לאחר חמישים שנות כהונה ברבנות הראשית של הקהילה היהודית בעיר. הלווייתו כינסה המונים ונכחו בה נציגי הרשויות המקומיות ואנשי דת נוצריים.

הרב דון יחייא נודע כאיש של גישור בין המסורת לחיים המודרניים. בתקופת כהונתו הארוכה הקים מוסדות חינוך יהודיים, עודד את לימוד העברית בקרב הנוער, ופעל לחיזוק הקשר בין יהדות צרפת ובין ארץ ישראל.

בנו בן-ציון דון יחייא, שהוכשר על ידי אביו לרבנות, ימונה ליורשו. מקורות בליון מציינים כי מדובר בהמשכיות נדירה של בית רבנות משפחתי בצרפת. בחוגים יהודיים בפריז מציינים את פטירתו כאובדן לכלל יהדות צרפת.

מן העולם

ויכוח על הקמת קרן תרבות לאומית

מנחם אוסישקין
מנחם אוסישקין, יו"ר קרן הקיימת

הוויכוח על הקמת קרן תרבות לאומית ממשיך לעורר הדים בחוגי הציונות. מנחם אוסישקין, יושב ראש קרן הקיימת, הציע להקים קרן ייעודית לתמיכה ביצירה התרבותית העברית.

המשורר חיים נחמן ביאליק מביע תמיכה ברעיון ומדגיש כי ללא תשתית תרבותית איתנה לא יעמוד הבית הלאומי. לעומתו, המו"ל יהושע חנא רבניצקי מזהיר מפני הסכנה שפטרונות מפלגתית תשתלט על חיי התרבות ותכתיב את תוכנם.

הדיון צפוי לעלות בוועידה הציונית הבאה. בינתיים ממשיכים סופרים ואנשי רוח להתווכח בעיתונות על השאלה: האם תרבות עברית יכולה לפרוח ללא מימון מוסדי, או שמא המימון עצמו מסכן את חירות היצירה.

חינוך עברי: שאלת הזהות התרבותית

הצעת ועדת העשרים למבנה חדש של החינוך העברי בארץ מעוררת גם שאלות תרבותיות עמוקות, מעבר לסוגיה המינהלית של חלוקת הסמכויות.

מה מגדיר "חינוך עברי"? האם הלשון העברית לבדה מספיקה, או שנדרש גם תוכן תרבותי מוגדר? ועדת העשרים הציעה שכל אחד משלושת הזרמים ישמור על אוטונומיה בענייני תוכן, אך שפת ההוראה תהיה עברית בכולם.

המתח בין שלושת הזרמים אינו רק מינהלי. המזרחי רואה בתלמוד ובמסורת הדתית את עמוד השדרה של החינוך. חוגי הפועלים מדגישים את ערכי העבודה והשוויון. הזרם הכללי מבקש חינוך אזרחי מודרני. שלושה חזונות שונים למה שהדור הבא של בני ארץ ישראל צריך ללמוד.