דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · כ״ט בתמוז תרפ״ו · 11 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ח בתמוז תרפ״ו · 10 ביולי 1926

רדיפות היהודים ברוסיה הסובייטית

ידיעות חדשות מרוסיה הסובייטית מגלות את היקף הרדיפות נגד היהודים. בתי תפילה, בתי ספר ומוסדות תרבות וצדקה יהודיים נסגרים ברחבי המדינה. השפה העברית הוכרזה אסורה, והיבסקציה, המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית, פועלת בתוקף כנגד כל ביטוי של זהות יהודית.

ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית
ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית

המידע מגיע ממקורות שונים: מכתבים שהוברחו מעבר לגבול, עדויות של יהודים שהצליחו לצאת, ודיווחים של עתונאים זרים. התמונה המצטיירת חמורה: לא מדובר במעשים בודדים אלא במדיניות שיטתית שמטרתה למחוק את הזהות היהודית ולהחליפה בנאמנות למפלגה.

עיין גם
עולם
חוק קאיו עובר ברוב דחוק בצרפת

בית דין בולשביקי הגיע לכלל פסיקה ייחודית: פועל יהודי נשלח לחודש מאסר על כך שכינה חברו 'ציוני'. בית הדין קבע כי המילה 'ציוני' מהווה עלבון לקומוניסט. הסיפור, שנראה כאנקדוטה, משקף את העומק שאליו הגיעה הדמוניזציה של הציונות במשטר הסובייטי.

לורד בלפור: אהבה לעם ישראל

לורד בלפור נואם בירושלים
לורד בלפור נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית, הר הצופים, 1925

לורד בלפור נשא דברים בכינוס גדול שנערך בלונדון לכבודו. בנאום שנמשך שעה וחצי הביע בלפור את אהבתו לעם ישראל, את אמונתו בתרבות העברית ובשפה העברית, ואת תקוותו לראות את העם היהודי חי בארצו.

דבריו של בלפור, תשע שנים לאחר הכרזתו המפורסמת, מעידים על כך שמחויבותו האישית לרעיון הבית הלאומי לא נחלשה. הכינוס, שבו השתתפו אישים בכירים מהחברה הבריטית ומהקהילה היהודית, נתפס כהצהרת תמיכה חשובה ברגע שבו הציונות ניצבת בפני אתגרים כלכליים ופוליטיים.

קבוצת חלוץ ראשונה בפריז

בפריז הוקמה קבוצת 'חלוץ' ראשונה: עשרה בחורים יהודים ספרדים מתאמנים בחקלאות בצפון צרפת, בחסות סניף 'יהודה הלוי' של ברית יהודי ספרד העולמית. הסניף דואג למחייתם ולאימונם.

הקמת קבוצת חלוצים ספרדים-יהודים בפריז מהווה חידוש. עד כה נשענה תנועת החלוץ בעיקר על יהודים ממזרח אירופה. הצטרפות צעירים ספרדים מעידה על התרחבות הרעיון החלוצי מעבר לגבולות המסורתיים.

מורה עברי זוכה: רדיפת חינוך בפולין

דוד רובין, מנהל בית ספר עברי בוורשה, זוכה מאשמת קומוניזם. בית המשפט חשף כי הרשויות הפולניות מכוונות את חיציהן כנגד החינוך העברי הלאומי, ומתייגות אותו כפעילות חתרנית.

הזיכוי נתפס כניצחון קטן, אך הוא מאיר את המציאות הקשה: מוסדות חינוך יהודיים בפולין חיים תחת איום מתמיד. הרשויות מחפשות עילות לסגירתם, והשפה העברית, סמל הזהות הלאומית, נתפסת כמרדנית.

מקורות לידיעה