מן העולם
פריז: שלטי "שקט" ליד בתי חולים
שוטר פריז הנכבד הנהיג תקנות חדשות לצמצום רעש התנועה בסמוך לבתי חולים ובתי מרפא בעיר האורות.
לפי הנמסר, הוצבו שלטים עגולים הנושאים צלב אדום ואת המילה "שקט" בצמתים ולאורך הרחובות הגובלים במוסדות הרפואה. הנהגים מתבקשים להימנע מצפצוף הצופרים ולהאיט את מהירותם בקטעים אלה. הרשויות ציינו כי הרעש המתמשך פוגע בשנת החולים ומאריך את תהליך ההחלמה.
רופאים בפריז ובערים אחרות באירופה הביעו תמיכה בצעד זה וקראו להחילו גם על בתי ספר ובתי ילדים. בעיני אנשי הרפואה, מאבק ברעש העירוני אינו עניין של נוחות בלבד אלא שאלה של בריאות הציבור ממש, הניתנת לטיפול כשם שמטפלים בנחלי שופכין ובמי שתיה מזוהמים.
נתוני מסעות הקוטב מגיעים
הנתונים המדעיים שנאספו בתחילת שנה זו במהלך שתי המשלחות הגדולות לקוטב הצפוני נמצאים כעת בידי חוקרים ומעובדים בקפידה.
משלחתו של ריצ'רד ברד ומשלחת אמונדסן-נובילה, ששתיהן ביקרו באזורי הקוטב בחודש מאי האחרון, שבו עמוסות בנתונים מטאורולוגיים ובמדידות מגנטיות שלא נאספו מעולם ממרומים אלה. לדברי מקורות מדעיים, הנתונים עשויים לשפר את הבנת תנועות האוויר הקוטביות ואת תחזיות המזג האוויר לרבעי הכדור הצפוניים.
נמסר כי מכוני מחקר בנורבגיה, בארצות הברית ובבריטניה עוסקים בניתוח הנתונים במקביל. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם בכתבי עת מדעיים עד סוף שנת תרפ"ז. חוקרים מביעים תקווה כי מדידות השדה המגנטי מן האזורים הקוטביים תסייענה גם לשיפור הניווט הימי והאווירי בנתיבים הצפוניים.
פינת הצומח
עץ התמר: אב הפרדסים ואדון הבקעה
בין כל עצי ארץ ישראל, אין כמוהו עתיק ימים ואין כמוהו נאמן לאדמה ולשמש גם יחד. עץ התמר עומד בבקעת הירדן כעמוד אש בלתי נכבה, ניזון ממי התהום, מוגן בצילו עצמו, ומעלה אשכולות כבדים בלי להתלונן על חום היובש ועל מליחות האדמה.
עץ התמר היה ידוע בארץ עוד בימי קדם, וכינויה העתיק של יריחו, "עיר התמרים", מעיד על עושרה הצומח של הבקעה לדורותיה. בשנים האחרונות חוזרים חקלאים יהודים ועשים בבקעת הירדן, ובמיוחד בסביבות יריחו, להחיות את מטעי התמרים שנעזבו במאות הקודמות. הזן המקורי נדיר כיום, אך זנים מיובאים ממצרים ומעיראק מתאקלמים יפה בתנאי הבקעה הלוהטים.
גידול התמר אינו נוח ואינו מהיר. העץ הצעיר אינו נושא פרי עד שנתו הרביעית או החמישית, ולפריחה מלאה נדרשות לעיתים עשר שנים ויותר. אך סבלנות זו מתוגמלת: עץ בוגר יכול לנשוא כמה מאות ק"ג של תמרים לעונה אחת, והפרי ניתן לייבוש ולשמירה לחודשים ארוכים ללא קירור. הכפות, הגזע והזרעים כולם בעלי שימוש: לגגות, לסלים, ואף לתחליף קפה בשנות דוחק.
החקלאים בעמק הירדן מדברים על התמר כעל "חי ברגליו בגהינום ובראשו בגן עדן" - ביטוי ישן שמכוון לצורכי השורשים במים ואת הצמרת בשמש. בשנה זו נמסר כי משפחות אחדות בקיבוצים ובמושבות שבסמוך לבקעה ניסו לשתול עשרות שתילי תמר חדשים, בתקווה שעד תרצ"ה יוכלו להציג יבול ראשון ראוי לשמו.