גלים, אור וקרקע
מכניקת הגלים של שרדינגר, טיסת קובהאם לאוסטרליה, וחשמול שכונות חדשות בתל אביב
השבוע עמד עולם הפיזיקה בפני שאלה יסודית: האם החלקיק הוא גל או נקודה? הטייס הבריטי קובהאם המשיך בטיסתו לאוסטרליה, ובתל אביב חוברו שכונות חדשות לרשת החשמל.
השבוע ריכז את חדשות המדע סביב שאלה אחת גדולה ושורה של התקדמויות מעשיות: מן הוויכוח על טבע החלקיק והגל באוניברסיטאות אירופה, דרך מדידות הקוטב והטיסה הארוכה לאוסטרליה, ועד חיבור שכונותיה החדשות של תל אביב לרשת החשמל. להלן עיקרי הידיעות.


שרדינגר ובורן: הגל, החלקיק, וההסתברות
הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר הוכיח כי מכניקת הגלים שפיתח ומכניקת המטריצות של היזנברג הן שתי דרכים לתאר את אותה המציאות הפיזיקלית.
מאז ראשית השנה פרסם שרדינגר מן האוניברסיטה בציריך סדרת מאמרים שהכניסו לפיזיקה מושג חדש: משוואת גלים המתארת את התנהגותם של חלקיקים זעירים. הרעיון היסודי הוא שכל חלקיק, אלקטרון למשל, מתנהג גם כגל, בדומה לגל בחבל שמתנדנד. משוואתו של שרדינגר מאפשרת לחשב כיצד גל זה משתנה בזמן ובמרחב.
אולם שאלה גדולה נותרה פתוחה: מה בדיוק מתנדנד? האם החלקיק עצמו מתפזר כגל? הפיזיקאי הגרמני מקס בורן מגטינגן הציע בחודש שעבר פירוש מפתיע: הגל אינו תיאור של החלקיק עצמו, אלא של ההסתברות למצוא את החלקיק במקום מסוים. כלומר, החוקים החדשים אינם מנבאים בוודאות היכן יימצא אלקטרון, אלא רק כמה סביר שיימצא שם.
פירוש זה, אם יתקבל, ישנה את יסודות ההבנה שלנו: מאז ימי ניוטון האמינו אנשי המדע כי החוקים קובעים בוודאות מה יקרה. בורן טוען שברמה הזעירה ביותר, הטבע מותיר מקום למקריות מהותית. הוויכוח בין המלומדים רחוק מהכרעה, אך ברור שעולם הפיזיקה שאנו מכירים עומד להשתנות.

מדידות הקוטב: מה הביאו ביירד ואמונדסן מן הקרח?
חודשיים לאחר טיסות הקוטב של ביירד ושל אמונדסן בספינת האוויר 'נורגה', ממשיכים אנשי המדע לעבד את נתוני המדידות שנאספו מעל הקרחונות.
המשלחות לא יצאו רק להוכחת גבורה. עם כלי הטיס עלו מכשירי מדידה מטאורולוגיים שרשמו לחץ, טמפרטורה ולחות בגבהים שונים מעל הקרח. מדידות מגנטיות חדשות שנערכו בקרבת הקוטב הצפוני יתרמו לתיקון מפות הסטייה המגנטית שעליהן נשענים ספנים ומטיסים. צילומי אוויר שצולמו מגובה מעל הכיפה הארקטית חשפו מבני קרח ורכסי שלג שלא נצפו מעולם.
מן הנתונים הראשוניים שדלפו מתברר כי הטמפרטורה מעל לקוטב בחודש מאי היתה נמוכה מן ההערכה שרווחה עד כה. עובדה זו עשויה להשפיע על תחזיות מזג האוויר באירופה, שכן תנועות האוויר מן הקוטב לעבר הדרום משפיעות על חורפי היבשת. החלק הגדול של הנתונים עדיין מעובד, והפרסום המלא צפוי להופיע בכתבי העת המדעיים במהלך הסתיו.

החשמל מגיע לשכונות החדשות בתל אביב
חברת החשמל לפלשתינה ממשיכה להרחיב את רשת החשמל בתל אביב, ושכונות חדשות שנבנו בשנתיים האחרונות מחוברות כעת לקווי החשמל.
עד לאחרונה שימשה התאורה החשמלית בעיקר את הרחובות המרכזיים ואת המבנים הציבוריים. כעת מודיעה חברת החשמל של פנחס רוטנברג כי כבלים חדשים נמתחו גם אל השכונות שמצפון לרחוב אלנבי. הדיירים שנקלטו בבתים החדשים, רבים מהם עולי העליות האחרונות, מקבלים לראשונה אור חשמלי בדירותיהם.
ההתרחבות אפשרית הודות לתחנת הכוח שהוקמה בקרבת הירקון, המפיקה זרם בעזרת מנועי דיזל. המתח מועבר בקווי נחושת עילאיים אל עמודי ברזל שהוצבו לאורך הרחובות. בשלב זה מספקת החברה זרם בעיקר לתאורה, ורק בתי מלאכה מעטים משתמשים בו להפעלת מכונות. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות ישמש החשמל לצרכים נוספים בכל בית ובית.

קובהאם טס לאוסטרליה: מבחן לנתיב האווירי של האימפריה
הטייס הבריטי אלן קובהאם ממשיך בטיסתו הארוכה מלונדון לאוסטרליה ובחזרה, במסע שנועד לבחון את ישימותו של נתיב אווירי קבוע לממלכה הבריטית.
קובהאם, שיצא מלונדון בסוף חודש יוני במטוס דה הווילנד דו"ה 50 חד-מנועי, עוצר לתדלוק ולמנוחה בתחנות לאורך הדרך: צרפת, איטליה, מצרים, עיראק, הודו. הטיסה אורכת שבועות, ובכל תחנה בודק הטייס את תנאי הנחיתה, את אספקת הדלק, ואת מזג האוויר. המטרה אינה שיא מהירות אלא הוכחה מעשית: האם אפשר לקיים קו אוויר סדיר בין לונדון למלבורן?
אם הטיסה תצליח, היא תפתח את הדרך להקמת שירות דואר אוויר ואולי אף הובלת נוסעים לאורך נתיב האימפריה. בינתיים, קובהאם ממשיך לדווח על קשיים: מפות לא מדויקות, שדות נחיתה פרימיטיביים, וטמפרטורות קיצוניות שמאלצות אותו לטוס בשעות הבוקר המוקדמות בלבד.

האיקליפטוס, עץ המלחמה בביצות
בקעת הירדן ועמקי הגליל, ששם עוד מתמלאות ביצות בימות הגשמים, מתנוססים עצי איקליפטוס שנשתלו בעשורים האחרונים לתכלית מעשית מובהקת: ייבוש הקרקע והרחקת המלריה.
עץ האיקליפטוס, מוצאו מאוסטרליה, הובא לארץ ישראל לראשונה בידי הברון רוטשילד ובידי מיסדי המושבות בשנות השמונים של המאה הקודמת. בחרו בו בזכות תכונה יוצאת דופן: שורשיו חודרים עמוק לתוך הקרקע ושואבים כמויות מים גדולות, הרבה מעבר לצריכתם של עצים מקומיים. קרקע ביצתית שבה נשתלו איקליפטוסים מתייבשת במהלך שנים אחדות, והמים העומדים שבהם מטילים יתושי האנופלס את ביציהם נסוגים.
המנגנון פשוט: יתוש האנופלס, נושא טפיל המלריה, זקוק למים עומדים להטלת ביציו. ללא מאגרי מים אלו, אין ליתוש היכן לרבות, ושיעורי התחלואה יורדים. הקשר בין ביצות ומלריה הובן כבר בסוף המאה הקודמת, ומאז עובדים מהנדסי הניקוז ונוטעי העצים יד ביד.
האיקליפטוס אינו חף מביקורת. חכמי הטבע מציינים כי העץ שואב מים כה רבים עד שהוא מייבש לעתים גם קרקע שאינה ביצתית, ושעליו הנושרים מכילים שמנים אתריים המעכבים צמיחת צמחים אחרים מסביב. בעמק יזרעאל, שם רכשה הקרן הקיימת 6,000 דונם חדשים השבוע, יידרשו המתיישבים לשקול היטב היכן לשתול את האיקליפטוס ואת החלופות כגון ברוש וצפצפה.
ובכל זאת, למטייל בעמק במקום שהיה ביצה לפני עשר שנים ועכשיו עומדים בו עצים גבוהים ושדות חרושים, קשה שלא להתפעל מכוחו של עץ אחד לשנות נוף שלם.
כיצד פועל הדבר
- גל ההסתברות: לפי בורן, משוואת שרדינגר אינה אומרת היכן נמצא חלקיק, אלא כמה סביר שיימצא בנקודה מסוימת. ככל שהגל חזק יותר במקום מסוים, כן גדל הסיכוי למצוא שם את החלקיק.
- ייבוש ביצות בעצים: שורשי האיקליפטוס חודרים עד 10-15 מטר לעומק הקרקע, ושואבים מאות ליטרים של מים ביום דרך צינוריות הנקראות 'כלי עץ'. המים נודפים דרך העלים לאוויר.
- תדלוק בטיסה ארוכה: מטוסו של קובהאם נושא כ-450 ליטר דלק המספיקים לכשש שעות טיסה. לכן עליו לנחות כל 700-800 קילומטר לתדלוק, ואספקת דלק בשדות נידחים היא מן האתגרים הגדולים של הנתיב.
בקצרה
- מכשיר קריאה לעיוורים: נמסר כי מדען אמריקאי פיתח מכשיר המאפשר לעיוורים לקרוא טקסט מודפס באמצעות מישוש. המכשיר ממיר אותיות לתבליטים שניתן לחוש בקצות האצבעות.
- מרוץ מלך האוויר: מרוץ 'גביע המלך' לאווירונים נערך השבוע באנגליה בהשתתפות 16 טייסים, מרוץ שנועד לעודד את פיתוח תעשיית התעופה הבריטית.
מקורות
מקורות
- כתבי עת מדעיים אירופיים, יוני-יולי 1926
- ידיעות חברת החשמל לפלשתינה, יולי 1926
- הארץ, דבר, יולי 1926
- W27 science brief